האקסטזה של תרזה הקדושה – הבדלי גרסאות

[[Imageתמונה:Ecstasy St Theresa SM della Vittoria.jpg|thumbממוזער|leftשמאל|250px]]

[[Imageתמונה:Santa Maria della Vittoria - 6.jpg|thumbממוזער|leftשמאל|250px]]

"'''האקסטזה של תרזה הקדושה'''" (ב[[איטלקית]]: '''L' Estasi di Santa Teresa d'Avila''') הוא כינוייהכינויה של קבוצת [[פיסול|פסלים]] אשר נוצרה בין השנים [[1647]] - [[1652]] בידישיצר הפסל ה[[איטליה|איטלקי]] [[ג'ובאני לורנצו ברניני]] בין השנים [[1647]] - [[1652]]. היצירה נמצאת ב"קפלה קורנרו", בכנסיית [[סנטה מריה דלה ויטוריה]] ב[[רומא]]. היצירהוהיא נחשבת לאחת מיצירות ה[[בארוק]] הידועות ביותר.

את היצירה, שהעבודה עליה נמשכה כ-7 שנים, השלים ברניני בעזרת עוזרים אשר יצרו את הפרטים השונים על פי תוכניתו. ברניני עצמו יצר רק את דמותה של הקדושה הנמצאת במרכז היצירה. ברניני תכנון ובידי ברניני בזמן כהונתו של ה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס העשירי]] (Pope Innocent X), תקופה בהשבה השתחרר ברניני מפטרנותםמפטרונותם של משפחת ברבריני, אשר בשרותהשבשירותה עבד שנים רבות. כאן, נשכר ברניני על ידי [[קרדינל]] פדריקו קורנרו (Federico Cornaro), לשם תכנון קברו ב[[קפלה]] שבכנסיה. עלות הבנייה שלבניית הקפלה היתההייתה כ-12,000 סקודו (scudo).

לפני תחילת העבודות הוצגה בקפלה סצנה של [[פאולוס]] הקדוש באקסטזה, אולם הקרדינל ביקש להחליף מעמד זה בחיזיון הקשור ל[[קדוש (נצרות)|קדושה]] ה[[ספרד|ספרדית]] ומנהיגת [[המסדר הכרמליתי]] [[תרזה מאוילהמאווילה]] (Teresa of Ávila), אשר הוכרהשהוכרזה כקדושה בשנת [[1622]].

ב[[אוטוביוגרפיה]] שחיברה, הידועהידועה בשם "חייה של תרזה הקדושה של ישו" (הLa Vida de la Santa Madre Teresa de Jesús), תיארה תרזה חוויתחוויית "פילוח הלב" שחוותה, בהשבה נגלה אליה מלאך מחייך אשר ניקבשניקב את ליבה בחנית. בחיבורה היא מתארת את תחושותיה בזמן המעמד: "כאב חודר זה הביא עמו עונג כה רב וכה עז, עד כי לא שאלתי אלהאלא שלא יחדל ולא ייפסק... לא היה זה כאסכאב גופני, אלהאלא כאב רוחני, אף שגם לגוף היה בבו חלק, ואפילו חלק נכבד." <ref>התרגום מתוך: פיפר, דיויד ‬(עורך), '''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כתר, ירושלים, 1984, כרך ג' עמ' 190.</ref>

[[תמונה:Cornaro SM della Vittoria.jpg|thumbממוזער|rightשמאל|150px|בני משפחת קורנרו באחד מתאי התאטרון בקפלה]]

תיאור החזיוןהחיזיון בקפלה הינוהוא מורכב ורב מימדי-ממדי. במרכז, מופיעמופיעה תרזה, לובשת בגד העשוי כפליםקפלים מרובים, ולציגהולצידה מלאך המתואר כנער צעיר עטוי תלתלים, המחזיק חץ עשוי מתכת. שתי דמויות אלו מפוסלות בשיש לבן. פניה של תרזה מביעות שכרון חושים אקסטטי המועצם על ידי תיאור הבגד של תרזה, המבודד אותה מן הסביבה, משקף ומעצים את התיאור החושי שלה. [[היינריך ולפין]], בתארו את ביגדהבגדה של תרזה, מוצא כי "המלבוש מעוצב בדרך ששום ניתוח קווי אינו יכול לו. הקו מבצבץ זעיר-שם זעיר -שם, אבל כהרף-עין. אין כאן שום דבר מוצק ונתפש; הכל שרוי בתנועה, מתחלף תמיד". <ref>ולפלין, היינריך, '''מושגי יסוד בתולדות האמנות''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 109.</ref> מאחורי הדמויות הרכיב ברניני סדרה של קרנייקרני אור עשויות [[ברונזה]] מוזהבת. ברניני העצים אפקט זה על ידי חלון שהציב בראש הקפלה, המציף את העבודה באור ממשי, בנוסף על האור ה[[אלגוריה|אלגורי]].

החיזיון של תרזה מוצג במעין בימת תאטרוןתיאטרון. משני עבריו מצויים [[עמוד|עמודי]] [[שיש]] ירקרקים, בעלי כותרת בסגנון [[הסדר הקורינתי|קורינתי]]. עמודים אלו נושאים [[גמלון]] שבור העמוס ב[[תבליט|תבליטים]] ובקישוטים אחרים. משני צידיו של החיזיון עוצבו שני תאי תאטרוןתיאטרון ובהם צופים המתבוננים במחזה האלוהי. הדמויות, בני משפחת קורנרו, מתוארות בתבליט [[נטורליזם|נטורליסטיות]] בבגדים בני התקופה. ברקע דמויות אלו תכנן ברניני חלל אדריכלי [[פרספקטיבה|פרספקטיבי]], המעניק למתבונן הניצב במרכז היצירה, אשלייהאשליה של חלל גדול יותר. גם בעיצוב פריטים אחרים השתמש ברניני באשליות שונות שנועדו להרחיב את תחושת החלל בקפלה.