יונתן שטייף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדותיו: קישורים פנימיים
שורה 5:
נולד בשנת תרל"ז לצבי (תלמיד ה[[כתב סופר]]) בעיר גאיא (Kolta) שב[[הונגריה]] (כיום ב[[סלובקיה]]). למד ב[[ישיבת פרשבורג]] אצל הרב [[שמחה בונים סופר|שמחה בונם סופר]], בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של ה[[חת"ם סופר]]. שמע שיעורים גם מראב"ד העיר שכיהן בתפקיד בישיבה, הרב [[דוד ניימן-לאקנבך]], והיה ל[[רב מובהק|תלמידו המובהק]]. נישא לבלומא בת ר' מיכאל פישל מפאקש. להם נולדו בן בשם צבי יהודא, ובת בשם אסתר שולמית. בשנת תרס"ז התמנה ל[[דרשן|מגיד מישרים]] ו[[מו"ץ]] בעיר גוטא, ובשנת [[תרע"ב]] התמנה לדיין ב[[אונגוואר]]. בשנת 1923 היה מהחותמים נגד [[אגודת ישראל]]{{הערה|{{המזרחי||"צדיקים" מדיינים אלו עם אלו...|19231115|6}}}}. בשנת תרפ"ב הוציא לאור כתב עת תורני בשם '''החיים'''. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר ל[[בודפשט]] שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב [[אפרים פישל זוסמן סופר]] (חתנו של רבי [[קופל רייך]]).
 
בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות "[[שואת יהודי הונגריה#רכבת ההצלה|רכבת קסטנר]]" והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מ[[ברגן-בלזן]] באוגוסט [[1944]] ל[[שווייץ]]. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר ל[[ארצות הברית]]. התיישב בהתחלה בישיבת נייטרא (של הרב [[מיכאל דב בר ויסמנדל]]) שם כיהן כ[[ר"מ]], ולאחר מכן עבר ל[[וויליאמסבורג (שכונה)|וויליאמסבורג]] שם נבחר (בהצבעת המתפללים) לכהן ברבנות [[קהילת וויען|קהילת עדת יראים-וינה]]. היה סגן נשיא ארגון [[התאחדות הרבנים]].
 
חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, חומש "לימודי ה'",{{הבהרה|זה פירוש על התורה?}} "מצוות השם" על [[שלושה עשר העיקרים|אמונה]] ושני ספרים על [[שבע מצוות בני נח]]. לאחר פטירתו נדפס מכתביו [[שו"ת]] מהר"י שטייף. הרב [[משה פיינשטיין]] העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "[[גדול הדור]]".