נשיא הרפובליקה העממית של סין – הבדלי גרסאות

תפקיד הנשיא הוגדר לראשונה בחוקת [[1954]] והוא אויש ברציפות על ידי [[מאו דזה-דונג]] ועל ידי [[ליו שאוצ'י]]. על ליו הוטל אות קלון מבחינה פוליטית במהלך [[מהפכת התרבות בסין|מהפכת התרבות]], ומשרת הנשיא בוטלה. על פי החוקה של [[1975]] בוטל תפקיד הנשיא באופן סופי, ובחוקה של [[1982]] הוא חודש, אם כי עם סמכויות מצומצמות. התרגום המקובל בשפה ה[[אנגלית]] של שם התפקיד עד 1982 היה "יושב ראש" (Chairman) ומאז מקובל יותר התרגום "נשיא" (President), על אף שהמינוח בשפה הסינית נותר ללא שינוי.

על פי החוקה הנוכחית של סין, תפקיד הנשיא הוא יוקרתי, אך בעיקרו הוא טקסי בעל מעט סמכויות בזכות עצמו, בעיקר הזכות למנות את [[ראש ממשלת הרפובליקה העממית של סין|ראש הממשלה]]. רוב הסמכויות המעטות שניתנות לנשיא כפופות לאישורו של [[הקונגרס הלאומי העממי]], אשר בוחר את הנשיא לעד שתי תקופות כהונה של חמש שנים כל אחת. אםעם כיזאת, במרץ [[2018]] הוכנסו שינויים לחוקהבחוקה, לפיהן לא תוקצבלפיהם תקופת כהונתו של נשיא סין לא תהיה קצובה בזמן.{{הערה|[http://www.xinhuanet.com/english/2018-02/25/c_136998770.htm CPC proposes change on Chinese president's term in Constitution]}}

יחד עם זאת, מאז כהונתו של [[ג'יאנג דזה-מין]], כל הנשיאים החזיקו במקביל גם בתפקידים של המזכיר הכללי של [[המפלגה הקומוניסטית של סין]] ושל יושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. תפקידים אלה, שלא כמו תפקיד הנשיא, מקנים לאוחזים בהם סמכויות משמעותיות. כתוצאה מכך, הנשיא הוא ראש המדינה [[דה יורה]] וכן שולט על המפלגה הקומוניסטית, על המדינה ועל הצבא, ולפיכך הוא המנהיג העליון [[דה פקטו]] של סין. רוצה לומר, המנהיג העליון של היום מחזיק בתפקיד הנשיא, אך הנשיא הוא לא בהכרח המנהיג העליון, כפי שהיה בין השנים [[1959]] – [[1993]].