יוזף לודוויג פון ארמנספרג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ גיל המלך, קישור
שורה 2:
הרוזן '''יוזף לודוויג פון ארמנספרג''' ([[גרמנית]]: Joseph Ludwig, Graf von Armansperg; ‏ [[28 בפברואר]] [[1787]] – [[3 באפריל]] [[1853]]) שירת כשר הפנים והאוצר ([[1826]]-[[1828]]) וכשר החוץ והאוצר ([[1828]]-[[1831]]) בממשלת [[בוואריה]] בזמן מלכותו של [[לודוויג הראשון מלך בוואריה]]. הוא היה [[מונרכיסט]] ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.
 
ב-[[1832]], כאשר הוצע כתר יוון ל[[אותון מלך יוון|אוטו]], בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת העוצריםה[[עוצר (שליט)|עוצרים]] ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו [[קרל פון אבל]] (Karl von Abel) ו[[גאורג לודוויג פון מאורר]] (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-[[1835]], מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי בפוליטיקה היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו ל[[אמליה מאולדנבורג|אמליה מלכת יוון]]; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.
 
ב-[[1837]] הדיח אוטו את אמרנספרג ממשרתו והוא שב אל ביתו ב- Schloss Egg bei Deggendorf שב[[נידרבאיירן]] (Niederbayern). ארמנספרג מת ב-[[1853]].