סתם יינם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הסבת הפרמטר הראשון בתבנית:רמב"ם לפרמטר שמי (תג)
שורה 12:
== האנשים הפוסלים ==
=== מומר ===
האיסור הראשוני היה על נגיעת גוי ביין, אך חכמים החמירו להחשיב בכלל האיסור אף יהודי [[מומר]] ל[[עבודה זרה]] וכן [[חילול שבת|מחלל שבת]] בפרהסיה,{{הערה|1=מאחר שחילול שבת מהווה כפירה בה' וקרוב לעבודה זרה: {{בבלי|חולין|ה|א}}; {{רמב"ם|זמנים|שבת|ל|טו|ספר=זמנים}}.}} לעניין איסור סתם יינם.
 
יש שכתבו שיהודי שימנע מלחלל שבת בפני רב גדול, או שיחלל מאחר שחונך לחילול שבת מקטנותו ונחשב ל[[תינוק שנשבה]], לא נחשב כ'מומר' לעניין -"סתם יינם".
שורה 18:
 
=== גוי שאינו עובד עבודה זרה ===
לדעת [[הרמב"ם]], יין שנגע בו גוי מאותן [[אומה|אומות]] שאינם עובדים עבודה זרה, היין נאסר בשתייה בלבד אבל מותר בהנאה, ולכך הוא סבור ש[[מוסלמי]] שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה, אבל [[נוצרי]] שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה.{{הערה|{{רמב"ם|קדושה|מאכלות אסורות|יא|ז|ספר=קדושה}}}} לעומתו ה[[רשב"ם]] כותב בשם [[רש"י]] שגם יינו של נוצרי אינו אסור אלא בשתייה, היות שעבודתם אינה כוללת ניסוך יין{{הערה|{{טור|יורה דעה|קכג}}}} (כי מה שהם שותים מיין ה[[אוכריסטיה]] אינו נחשב לניסוך).{{הערה|שם בבית יוסף.}} גם [[מנחם המאירי|המאירי]] התירו בהנאה לפי שיטתו הידועה כי הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה.{{הערה|בית הבחירה על מסכת עבודה זרה, דף נז, א.}}
 
לדעת השולחן ערוך סתם יין של גוי אסור בשתייה ובהנאה,{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קכג|א}} ו{{שולחן ערוך|יורה דעה|קלב|א}}}} אולם דעת הרמ"א{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קכג|א}}}} להקל ולהתיר באיסור הנאה ב[[שעת הדחק]] ביין של נוצרים {{ציטוטון|ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו}}.