לאוניד פסטרנק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
 
לאוניד פסטרנק, שבלידתו ניתן לו השם יצחק לייב, היה השישי מבין ששת ילדיו של בעל בית מרזח יהודי מאודסה. לאוניד נמשך מילדותו לציור אך הוריו ניסו להניאו מציור ושיכנעו אותו ללמוד רפואה, מקצוע אותו החל ללמוד בשנת 1881 באוניברסיטה של מוסקווה. לאוניד נשר מהרפואה לטובת המשפטים אך גם את המקצוע הזה עזב ובשנת 1885 החליט להתמסר לאהבתו לציור. הוא נסע לגרמניה ולאחר שהשלים את לימודיו באקדמיה המלכותית לאמנות במינכן ב- 1887, חזר לרוסיה ושירת שנתיים בצבא. בשנת 1889 הוא החל קריירה משגשגת של צייר וגם נישא ל[[רוזה קאופמן]], בתו של הצייר היהודי [[איזידור קאופמן]]. ההצלחה האירה פנים לצייר הצעיר לאוניד באופן כמעט מיידי: בשנת 1892 הוצע לו להשתתף, לצד שלושה ציירים מפורסמים, באיור הרומן המונומנטלי של [[לב טולסטוי]] "מלחמה ושלום". על איוריו אלה זכה פסטרנק בפרס שהוענק לו ביריד העולמי של פריז בשנת 1900. בעקבות הכרותו של פסטרנק עם טולסטוי הוא הוזמן יחד עם אשתו וילדיו הקטנים להתארח באחוזתו של הסופר הדגול יאסנאיה פוליאנה שליד טולה, שם הוא צייר פורטרטים רבים של הסופר הדגול. הבכור שבארבעת ילדיו של פסטרנק, בוריס, התרשם עמוקות מדמותו של טולסטוי וכשבגר היה עצמו לסופר מפורסם - [[בוריס פסטרנק]]. ב"מכתבים מטולה", אחת מיצירותיו הראשונות, ניכרת השפעת חוויות הילדות שספג באחוזתו של טולסטוי בפאתי העיר טולה.
 
לאוניד פסטרנק היה אחד הציירים הרוסים הראשונים שהצהיר שהוא אימפרסיוניסטי. ברוסיה של שלהי המאה ה-19 היה בהצהרה זו חידוש שמשך תשומת לב אל הצייר ששמו החל ללכת לפניו. בשנת 1905 הוא נבחר להיות חבר באקדמיה המלכותית לאמנות. בשנת 1921 עזב לאוניד, יחד עם אשתו ושתי בנותיו יוספינה ולידיה את ברה"מ. את אחרית ימיו בילה באנגליה שם המשיך לצייר עד ליומו האחרון. לאוניד פסטרנק נפטר באוקספורד ב- 31.5.1945.