צבא האנדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
תקלדה
Uri R (שיחה | תרומות)
מ ←‏ארגון הצבא: תקלדה, תודה ליואב
שורה 5:
צבא האנדים הורכב מצבאה של הפרובינציה של [[קוז'ו]] (Cuyo), אותו ארגן סן מרטין בזמן שהיה מושל הפרובינציה ושאריות הצבא הצ'יליאני שנס לאחר התבוסה הסופית שנחל ב[[קרב רנקאגוואה]] (Rancagua) לכוחות מלכות המשנה של פרו. ביום [[8 בנובמבר]], [[1814]] הקים סן מרטין את "גדוד חיל הרגלים מספר 11" (Batallón Número 11 de Infantería) אשר כלל את "הגיס הצ'יליאני" (Cuerpo de Chile) ומינה את [[חואן גרגוריו דה לאס אראס]] (de las Heras) למפקדו. באוקטובר [[1815]], לאחר שפרובינציות נוספות העבירו כוחות לקוז'ו, מנה הגדוד 1,600 חיילי [[חיל רגלים|רגלים]], 1,000 [[פרשים]], 200 אנשי ארטילריה ו- 10 [[תותח|תותחים]]. בו בזמן סבל הכוח ממחסור באספקת [[אבק שריפה]], [[ברזל]] ומדים. לאספקת החוסרים הקים סן מאטין תעשייה מקומית שתענה על צרכי הצבא שיצר.
 
על אף שסן מרטין נהנה מתמיכתו של [[חואן מרטין דה פואז'רדון]] (de Pueyrredón), "המנהל העליון" (Director Supremo) של [[הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה]] (Las Provincias Unidas del Río de la Plata), היישות הפוליטית שקדמה ל[[ארגנטינה]] המודרנית, לא זכתה המשלחת המתועננתהמתוכננת לתמיכה לאומית רחבה. פוליטיקאים שונים, שהיו סקפטיים בנוגע לסיכויי הצלחת המערכה בצ'ילה כנגד מלוכת המשנה של פרו, חתרו תחת מאמציו. אף על פי כן, ביום [[1 באוגוסט]], [[1816]], העניק פואז'רדון לצבא קדימות לאומית, שינה את שמו ל'''צבא האנדים''' והעמיד את סן מרטין בראשו.
 
עם תום ההכנות מנה צבא האנדים שלושה [[גנרל|גנרלים]], 28 מפקדים בכירים, 207 [[קצין|קצינים]], 15 אזרחים בשירות הצבא, 3,778 [[חייל|חיילים]] ו- 1,392 תומכי לחימה, מספר שהסתכם ב- 5,423 איש, 18 [[תותח|תותחים]], 1,600 [[סוס|סוסים]] ו- 10,600 [[פרד|פרדות]]. לצ'ילה הגיעו 510 סוסים וכ- 4,300 פרדות בלבד.