שאר כסות ועונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא קצרמר |
|||
שורה 1:
'''שאר כסות ועונה''' - כינוי כולל למחויבויות ה[[בעל (משפחה)|בעל]] כלפי [[אישה|אשתו]] ב[[המשפט העברי|משפט העברי]]. מכונה על פי הפסוק "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע"<ref>[[שמות]] פרק כ"א פס' י'. שם בעניין [[אמה עבריה]].</ref>.
שאר - [[בשר]], מזון<ref>כמו "ואשר אכלו שאר עמי", ב[[מיכה]] פרק ג' פס' ג'. כן פירש ה[[אונקלוס]] ו[[רש"י]] ל[[שמות]] פרק כ"א פס' י'.</ref>.
כסות - מלבושים<ref>לדעת [[אונקלוס]], [[רש"י]] וה[[שמואל בן מאיר|רשב"ם]] ל[[שמות]] פרק כ"א פס' י'.</ref> או תכשיטים<ref>כדעת [[
[[מצוות עונה|עונתה]] - [[יחסי מין|תשמיש המיטה]]<ref>כל הפרשנים הסכימו לזה. ועיינו במה שכתב ה[[אברהם בן עזרא|אבן עזרא]] שם, בפירושו הארוך, שכותב כך: "יש אומרים כי פירושו: דירתה, וכמוהו וענתה שמה ([[הושע הנביא|הושע]] פרק ב פס' יז). גם שניהם מגזרת מעונה, וכן: וענה איים ([[ספר ישעיהו|ישעיה]] פרק י"ג פס' כ"ב). וקדמונינו אמרו שעונתה - רמז לעת השכיבה. וכבר הראתיך בספר [[מגילת קהלת|קהלת]] שמלת עת ([[מגילת קהלת|קהלת]] פרק ט' פס' י"א) מזאת הגזרה, ופירוש 'וענתה', 'וענה' אינו כל אחד כמשמעו:"</ref>.
המצווה היא [[מצוות לא תעשה]], שהרי כתוב "לא יגרע", וברשימת המצוות של ה[[רמב"ם]] היא מופיעה בהתאם כמצווה רס"ב ברשימת מצוות לא תעשה. יחד עם זאת, קיומה אינו מתאפשר בדרך של הימנעות מעשייה, אלא מצריך עשייה מצד הבעל.
במקור המצווה מתייחסת ל[[אמה עברייה]] שמיועדת ל[[נישואים]], וממנה נלמד הדין לשאר הנשים. על פי הפרשנים זהו "משפט הבנות" שנזכר פסוק קודם<ref>משנה תורה, הקדמה, מצווה רס"ב</ref>.
==שארה - מזונות==
שורה 29:
<references />
[[קטגוריה:משפט עברי]]
[[קטגוריה:משפחה]]
| |||