ויקיפדיה

תחושת זכאות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 1:
המושגים '''תחושת זכאות''', או "'''תחושת המגיע לי'''" ב[[תפיסה]] של האדם את העולם, הם מבנים מרכזיים בתאוריות הפסיכולוגיות של ה[[צדק חברתי|צדק החברתי]]. על פי תיאוריות אלו, רוב האנשים בעולם מרגישים מרומים כאשר הם אינם מקבלים את התוצאות המתאימות שהם מרגישים שהיו זכאים לקבל. לפי לרנר (1987), תחושת הזכאות נובעת ממקום של קוגניציה יחד עם שיקולים [[רגש]]יים ו[[מוטיבציה|מוטיבציוניים]] בנוגע ליחסים שבין האדם לתוצאות שאותם הוא מקבל מהסביבה.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Just world research and the attribution process: Looking back and ahead.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0033-2909.85.5.1030|כתב עת=Psychological Bulletin|שנת הוצאה=1978-09|עמ=1030–1051|כרך=85|doi=10.1037/0033-2909.85.5.1030|מחבר=Melvin J. Lerner, Dale T. Miller}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Integrating societal and psychological rules of entitlement: The basic task of each social actor and fundamental problem for the social sciences|קישור=https://doi.org/10.1007/BF01049386|כתב עת=Social Justice Research|שנת הוצאה=1987-03-01|עמ=107–125|כרך=1|doi=10.1007/BF01049386|מחבר=Melvin J. Lerner}}</ref>
 
המרכיב ה[[קוגניטיבי]] של תחושת הזכאות, או "תחושת המגיע לי", היא אמירה שלעיתים קרובות מתבטאת ללא מילים, שלאדם, או לפחות לאדם מסוים, מגיעות תוצאות מכוח מי שהוא או מה שהוא עשה. לכן, אם אדם ממלא אחר תנאים מסוימים מוקדמים, הוא ירגיש זכאי לתוצאות מסוימות; כמו למשל: "מגיע לי לקבל שירות כי אני לקוח". בעקבות תחושה זו עלול להיווצר אצל האדם רשותרגשות והשלכות התנהגותיות ולכן האדם עלול להיות [[עצב|עצוב]] או [[תסכול|מתוסכל]] במידה והוא לא יקבל את מה שמגיע לו.<ref name=":0" /> כמו כן, לעיתים בעקבות כך אנשים מסוימים יכולים לחוות רגשות קשים כגון [[כעס]], [[בוז]], שעלולים להניע אותם לפעולת [[נקמה]] למען השבת תחושת הזכאות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Emotion knowledge: Further exploration of a prototype approach.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0022-3514.52.6.1061|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology|שנת הוצאה=1987|עמ=1061–1086|כרך=52|doi=10.1037/0022-3514.52.6.1061|מחבר=Phillip Shaver, Judith Schwartz, Donald Kirson, Cary O'Connor}}</ref> ברמתה הקיצונית, תחושה זו אינה מתייחסת בדרך כלל למה שהאדם מרגיש שהוא זכאי אליו כ[[חוק]] וב[[צדק (מוסר)|צדק]], כמו למשל: "אני זכאי לקבל ביטחון כי אני אזרח...", אלא מתייחסת לחוויה שהאדם חווה שבה הוא ראוי ליותר מהאחרים כתוצאה מחוזה חברתי שבו הוא יצר לעצמו סדר עדיפויות הממקם את עצמו מעל לאחרים, למשל: "מגיע לי להיות ראשון בתור כי דברים צריכים לקרות לפי הדרך שלי".<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Psychological Entitlement: Interpersonal Consequences and Validation of a Self-Report Measure|קישור=https://doi.org/10.1207/s15327752jpa8301_04|כתב עת=Journal of Personality Assessment|שנת הוצאה=2004-08-01|עמ=29–45|כרך=83|doi=10.1207/s15327752jpa8301_04|מחבר=W. Keith Campbell, Angelica M. Bonacci, Jeremy Shelton, Julie J. Exline}}</ref>
 
מוזס והרושובסקי (1990), הציעו שלושה סוגים עיקריים של תחושת זכאות: מנופחת, מוגבלת ורגילה. תחושת הזכאות המנופחת בה האדם מחפש לעצמו בלבד [[פריווילגיה חברתית|פריוולגיות]] מיוחדות, אולי כדי לפצות על סבל שחווה בילדותו בעקבות או בעקבות פגיעה נרקיסיסטית. תחושת הזכאות המוגבלת הנובעת מחוסר יכולת לצפות לזכויות הבסיסיות שמהן נהנים הסובבים. תחושת זכאות נורמלית או בריאה כוללת ציפייה להיענות מאחרים (למשל: בני זוג, משפחה), ותחושת זכות של האדם לרגשותיו שלו, אשר מהווים מרכיבים חיוביים ב[[הערכה עצמית|הערכה העצמית]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Reflections on the sense of entitlement|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2251326/|כתב עת=The Psychoanalytic Study of the Child|שנת הוצאה=1990|עמ=61–78|כרך=45|doi=10.1080/00797308.1990.11823511|מחבר=R. Moses, R. Moses-Hrushovski}}</ref>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תחושת_זכאות"