גזרה (דקדוק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: {{ללא בוט|108}}
Nevuer (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[דקדוק]] של [[שפות שמיות|השפות השמיות]], המונח '''גִזרה''' מתייחס לקבוצה של [[שורש (לשוןשפות שמיות)|שורשים]] שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים. בניסוח אחר, הגזרות הן שורה של כללי-משנה (minor rules) להטיית [[פועל|פעלים]] ו[[שם עצם|שמות עצם]]. הגזרות הן דוגמה מובהקת לתופעה מורפו-פונמית, כלומר לתופעה שבה מאפיינים [[פונטיקה|פונטיים]] ו[[פונולוגיה|פונולוגיים]] (תורת ההגה) משפיעים על ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] (תורת הצורות).
 
ב[[בלשנות]] השמית מקובל לתאר את ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] של השפות השמיות כמתבססת על [[מורפמה|מורפמות]] מופשטות (צורנים) המכונות [[שורש (לשוןשפות שמיות)|שורשים]]. על פי התאוריה הזו, שורש טיפוסי הוא בן שלושה יסודות, והוא משתלב במערכת נוספת של מורפמות המכונות [[בניין (שפה)|בניינים]] או [[משקל (בלשנות)|משקלים]] ליצירת מילים. ברוב השורשים שלושת יסודות השורש הם שלושה [[עיצור|עיצורים]]; הגזרות הן קבוצות השורשים שבהם לאחד או יותר משלושת העיצורים יש מאפיינים חריגים, או שבכלל אין בהם שלושה עיצורים.
 
בדרך כלל מתארים את היווצרות הגזרות בשני תהליכים מקבילים: בתהליך אחד הפכו שורשים שלשיים רגילים לשורשים "חלשים" בגלל תהליכים [[פונטיקה|פונטיים]] ו[[פונולוגיה|פונולוגיים]] שחלו באחד מעיצורי השורש. תהליך זה מאפיין למשל את השורשים שבהם העיצורים [[נ]] או [[י]]; למשל, הפועל נָסַע בזמן עתיד היה אמור להיות *יִנְסַע (כמו יִלְבַּש), אבל בעיצור נ חלה [[הידמות]] לעיצור ס שאחריו ונוצרה הצורה יִסַּע. בתהליך שני הפכו שורשים שמלכתחילה היו, לפי ההשערה הרווחת, דו-עיצוריים, לשורשים במתכונת תלת-עיצורית, על-ידי הוספת עיצורים או [[תנועה (בלשנות)|תנועות]] לתוך השורש; למשל השורש ק"ם, שבו יש תנועה ארוכה (קָם, יָקוּם) במקום שבדרך כלל יש בו תנועה קצרה.