בית המשפט העליון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: אקטיביזם שיפוטי
דובב (שיחה | תרומות)
←‏תפקידו הציבורי של בית המשפט העליון: הביקורת היא משני הצדדים ומקרית בהתאם להחלטה הספציפית
שורה 17:
לצד הנשיא והמשנה לנשיא אמורים לכהן עוד 13 שופטים קבועים, ונוספים עליהם בדרך-כלל שני שופטים מחוזיים המכהנים בבית המשפט העליון מכוח מינוי בפועל הנעשה על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון לתקופה קצובה (לפרק זמן של חצי שנה או שנה לכל היותר). ביוני 2006 מונו כשופטים זמניים שופטי בית-המשפט המחוזי [[דבורה ברלינר]] ו[[דוד חשין]], ובאפריל 2007 מונו במקומם השופטים [[יוסף אלון]], בנו של המשנה לנשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט [[מנחם אלון]]; והשופט [[עוזי פוגלמן]]. מספר שופטי בית המשפט העליון נקבע, ע"פ חוק, בהחלטה של [[הכנסת]].
 
חשיבותו של בית המשפט העליון בהוויה הציבורית בישראל רבה. לפי הסקרים, הוא זוכה לרמה גבוהה של אהדה ואמון מצד הציבור גבוהים בהרבה, מאלו שזוכים להם מוסדות כמו [[הכנסת]], הממשלה ו[[פרקליטות המדינה]]. עם זאת, אהדה זו אינה משותפת לכל מגזרי האוכלוסייה,. ובמיוחדלעיתים לאתוקפים למגזריחרדים הימיןוימנים והחרדים, הסוברים כיאת שופטי העליון מקדמיםעל אתקידום תפיסות השמאלשמאל וחילוניות ופגיעה בבטחון, ומנגד לעיתים תוקפים דווקא פעילי שמאל על תפיסה הפוכה של חיזוק עמדות ביטחוניות ימניות על והחילוניותחשבון באופןזכויות אקטיביאחרות.
 
חלק מהחלטותיו החשובות מקבל בית המשפט העליון לא ביושבו כערכאת ערעור על פסיקות בתי המשפט המחוזי, אלא ביושבו כ[[בית המשפט הגבוה לצדק]], כערכאה ראשונה בעתירות כנגד רשויות המדינה השונות.