זווית דו-מישור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
כלומר, הזווית <math>\ \phi</math> קובעת את המרחק בין אטומי הפחמן של קבוצות ה[[קרבוקסיל]] של חומצות אמינו שכנות <math>\mathrm{C^{\prime}-C^{\prime}}</math>. הזווית <math>\ \psi</math> קובעת את המרחק בין אטומי החנקן של קבוצות ה[[אמין (כימיה)|אמין]] של חומצות אמינו שכנות <math>\ \mathrm{N-N}</math>. לבסוף, הזווית <math>\ \omega</math> קובעת את המרחק בין אטומי הפחמן הראשיים של חומצות אמינו שכנות <math>\ \mathrm{C^{\alpha}-C^{\alpha}}</math>.
 
מישוריות הקשר הפפטידי מאלצת את הזווית השלישית <math>\ \omega</math> להיות <math>0^{\circ}</math> או <math>180^{\circ}</math>. התצורה בה<math>\ \omega=0^{\circ}</math> מכונה תצורת ''ציס'' (''cis'') ואילו התצורה בה <math>\ \omega=180^{\circ}</math> מכונה תצורת ''טראנס'' (''trans''). אלה תצורות [[איזומר]]יות. המרחקים בין אטומי הפחמן המרכזיים <math>\ \mathrm{C^{\alpha}}</math> בתצורות ''ציס'' ו''טראנס'' הינם בקירוב 2.8 ו-3.8 [[אנגסטרם]], בהתאמה. באופן כללי, תצורת ''טראנס'' שכיחה יותר בחלבונים. תצורת ''ציס'' מופיעה בעיקר בקשר הפפטידי לקבוצה האימינית של חומצת האימינו [[פרולין]] (ראו גם - [[איזומריות ציס-טראנס]]).
 
הזוויות הדו-מישוריות בחלבונים מסומנות כ-<math>\ \chi_{1}</math>-<math>\ \chi_{5}</math>, בהתאם למרחקן מאטום הפחמן המרכזי הנושא את השייר של חומצת האמינו. הזווית הראשונה <math>\ \chi_{1}</math> מוגדרת על ידי האטומים <math>\ \mathrm{N-C^{\alpha}-C^{\beta}-C^{\gamma}}</math>, הזווית השנייה <math>\ \chi_{2}</math> מוגדרת על ידי האטומים <math>\ \mathrm{C^{\alpha}-C^{\beta}-C^{\gamma}-C^{\delta}}</math>, וכן הלאה.