חופש דת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דובב (שיחה | תרומות)
שחזור - חוסר דיוק, מוטה ומידע ספקולטיבי שלא רלוונטי עדיין
שורה 6:
 
עקרון חופש הדת מתקיים בישראל, אך ניכרות חריגות בולטות אחדות:
* בישראל אין [[נישואים אזרחיים]]: [[נישואין]] ו[[גירושין]] מתקיימים על-פי חוק בהתאם לכללי דתם המשותפת של בני הזוג. בני זוג מדתות שונות אינם יכולים להינשא בישראל אלא אם אחד מהם [[המרת דת|ימיר את דתו]] לזו של האחר. יהודי [[כהן]] אינו יכול לשאת גרושה לאשה, ויהודי המבקש לשאת גרושה חייב להביא הוכחה שאינו כהן. בקיץ 2007 (תשס"ז) הגיעו שר המשפטים [[דניאל פרידמן]] והרב הספרדי הראשי, הרב [[שלמה עמאר]] להסכמה בדבר מערכת אזרחית שתאפשר את נישואיהם של שני בני זוג שאינם יהודים ואינם מוסלמים (הכוונה בעיקר לעולים מרוסיה שאינם יהודים לפי ההלכה).
* אחדים מחוקי המדינה, כגון "[[חוק חג המצות|חוק החמץ]]" ו"[[חוק איסור גידול חזיר|חוק החזיר]]", מטילים על כלל התושבים היהודים הגבלות שמקורן בדת היהודית. אמנם חוקים אלה אינם נאכפים בתקיפות.
* ברמה המעשית, בין חלקי האוכלוסייה השונים מתקיימים סכסוכים על רקע דתי: השלכת אבנים על כלי רכב הנוסעים ב[[שבת]], מקרים של חבלה מכוונתפרחחית ב[[בית כנסתסוכה|בתיסוכות]] כנסתהמוקמות לרגל חג ה[[סוכות]], שריפת תחנות אוטובוס ושלטי פרסום שיש בהם תמונות של נשים בלתילא צנועות על פי אמות מידההתפיסה דתיותהדתיות ועוד. למעשה, הסכסוכים הללו הם בלתי-נמנעים כמעט, כיון שכל צד רואה בפעולת השני צמצום חופש הדת שלו (לדוגמה, פרסום תמונות של נשים לא צנועות בפרהסיה כופה על שומרי תורה ומצוות לעבור על החיוב הדתי שלדתם ב"[[שמירת עיניים]]").
* [[יהודי|יהודים]] אינם מורשים להתפלל ב[[הר הבית]], לעומת [[איסלם|מוסלמים]], שאמנם לא נמנעת מהם התפילה בהר, אך לעתים מוגבל גיל העולים. [[אפליה]] זו הונחה פעמים אחדות לפתחו של [[בית המשפט העליון]], ונפסק כי הגבלות אלה נובעות משיקולים ביטחוניים, ולכן הן בגדר פגיעה מוצדקת בחופש הדת.
* למרות שבדרך כלל מוסלמים יכולים להיכנס ללא הגבלה ל[[הר הבית]] ולהתפלל בו (מלבד מקרים מיוחדים שבהם מפקדי המשטרה מחליטים שלא לאפשר כניסת גברים מתחת לגיל מסוים, מסיבות בטחוניות), לא כך הוא הדבר ביחס ל[[יהודי|יהודים]]. הם מורשים לעלות רק בזמנים מסוימים, בקבוצות קטנות, בליווי שוטרים ואנשי [[וואקף]], ותוך איסור מוחלט להתפלל במקום, אפילו ביחיד ובלחש, שנאכף בתקיפות. [[אפליה]] זו הונחה פעמים אחדות לפתחו של [[בית המשפט העליון]], אשר פסק כי זוהי פגיעה מוצדקת בחופש הדת, משום שהגבלות אלה נובעות משיקולים ביטחוניים.
 
==ראו גם==