עילוי (לימוד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eranb (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
השלמות
שורה 1:
'''עילוי''' הוא כינוי למי שנחשב גאון [[תלמוד|תלמודי]].
 
עילוי הוא מושג ששימש ומשמש ב[[ישיבה|ישיבות]] לתיאור אדם בעל יכולת שכלית גבוהה ויכולת התמדה ו[[זכרון]] טובים במיוחד. המושג "עילוי" אינו אחיד בכל מקום. יש המגדירים עילוי ביכולת ניתוח שכלית של מהלכים [[לוגיקה|לוגיים]] בתלמוד (יכולת עיונית) ויש המגדירים אף יכולת זכרון טובה כמרכיב בסיסי. (יכולת בקיאותית). הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה" (הסוקר מעטבין היתר את עולם הישיבות ב[[אירופה]]) הביא שיש שאמרו במליצה על בעל יכולת שכלית טובה אבל שאינו מתמיד "עלוי" ראשי תיבות "'''ע'''ינים '''ל'''הם '''ו'''לא '''י'''ראו". דבר הבא להמחיש את הצורך במימוש היכולת ולא רק הסתפקות ביכולת "בכח".
לרוב מסומנים ה"עילויים" עוד בצעירותם כבעלי פונטציאל גדול להמשיך בלימוד בהיקף וברמת עיון גבוהה יותר.
 
==דירוג העילויים==
ב[[ישיבת וולוז'ין]] היה דירוג של עילויים לפי רמת התמדה ויכולת שכלית: "בחור טוב" "רבע עילוי" "חצי עילוי" "עילוי". ב[[ישיבת חכמי לובלין]] הדירוג היה שונה אשר נבחן לפי כמות הידע של התלמיד ("תלמיד הישיבה", "צורבא מרבנן", "היתר הוראה", "תעודת רב")
במקומות שונים דרגו את העילויים באופן שונה ובשמות שונים:
 
*ב[[ישיבת וולוז'ין]] היה דירוג של עילויים לפי רמת התמדה ויכולת שכלית: "בחור טוב" "רבע עילוי" "חצי עילוי" "עילוי".
לרוב מסומנים ה"עילויים" עוד בצעירותם כבעלי פונטציאל גדול להמשיך בלימוד בהיקף וברמת עיון גבוהה יותר.
ב[[ישיבת וולוז'ין]] היה דירוג של עילויים לפי רמת התמדה ויכולת שכלית: "בחור טוב" "רבע עילוי" "חצי עילוי" "עילוי". *ב[[ישיבת חכמי לובלין]] הדירוג היה שונה אשר נבחן לפי כמות הידע של התלמיד ("תלמיד הישיבה", "צורבא מרבנן", "היתר הוראה", "תעודת רב")
*לפי הרב [[יחזקאל אברמסקי]] עילוי בעל יכולת בקיאותית נחשב החל מידע של שש מאות דפי [[גמרא]] (מתוך 2711 דפים בגמרא)
*בישיבות ב[[הונגריה]] וביחוד ב[[חסידות צאנז|צאנז]] הייתה הגדרה של "מורנו" בעוד שבשאר המקומות בהונגריה לא הייתה הגדרה ברורה בצאנז ההגדרה הייתה (ועדיין) מי שנבחן בעל פה על אלף דפי [[תלמוד#גפ"ת|גפ"ת]].
 
[[קטגוריה:תלמוד]]