משפחת שמחון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: $1וויכוח; |
מ הגהה |
||
שורה 14:
כל פרק נפתח בחריקת דלת המבשרת את שובו של נח אב המשפחה מיום עבודה, ובדיאלוג הקבוע בין האב השואל לבין אשתו המשיבה - שהפך לדיאלוג מוכר ונישא בפי כל:
<BR />- אין אוכל
<BR />- יש אוכל.
<BR />- בא דואר
<BR />- לא בא דואר.
<BR />- נאוה בבית
<BR />- נאוה בבית.
<BR />- נו... אז לאכול.
<BR />- (שקשוק צלחות וקריאה: נאווה, לאכול!)
מכאן נפתחו שיחות, ריטונים, סיפורים, נזיפות וכו', ששיקפו במידה רבה את ההווי והשיגרה בבתים רבים בישראל של אותן שנים - שאחרי ה[[צנע]] ולפני [[מלחמת ששת הימים]]. הסידרה זכתה לאחוזי האזנה עצומים והייתה לשיחת היום בכל מקום. היא כללה מפעם לפעם עוקצנות פוליטית, וקוממה עליה את המימסד וכן מבקרי תכניות הרדיו שטענו כי מדובר בסידרה זולה ולא-ראויה לשידור.
דוגמאות אופייניות לפרקים שונים בסדרה: נאווה משתתפת בתחרות מלכת הגבינה הצהובה ונפתח ויכוח בשאלה, אם ראוי שבתו של נוח שמחון (שייבש ביצות,
יוצר הסדרה: משה בן אפרים, בין השחקנים היו [[שמואל רודנסקי]] בתפקיד נוח, [[ניורה שיין]] (
באמצע שנות ה-60', אחרי שהתסכית הורד מעל גלי האתר, הופק [[סרט קולנוע]] בבימויו של [[יואל זילברג]], שנקרא "מר שמחון ובנו", והתבסס על תסכיתי משפחת שמחון. כמה שנים אחר כך היה גם נסיון קצר ימים להחיות את הסידרה בטלוויזיה הישראלית. אוסף של כמה עשרות פרקים יצא לאור בספר בכריכה רכה, שנעלם זה כבר מן השוק.
|