פרשנות (משפט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לקריאה נוספת: סדר |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
בתורת [[משפטים|משפט]], '''פרשנות''' היא הפעילות לבירור משמעותו של ה[[חוק]], ויישומו לסוגיות מעשיות העומדות בפני הציבור המציית לחוק ובפרט בפני ה[[שופט]], הנדרש להכריע בוויכוחים על משמעות החוק.
לשונו של ה[[חוק]] קצרה ביותר, ומציגה עקרונות כלליים, שאותם נדרש הציבור לממש במהלך הציות היומיומי לחוק. מימוש זה כולל תהליך של '''פרשנות''', כלומר ניסיון לגזור מהאמירה הכללית שבחוק הנחיה להתנהגות הראויה בסוגיה ספציפית. מחלוקת על הפרשנות הראויה מביאה לעתים את הצדדים למחלוקת אל [[בית המשפט]], ובו נדרש השופט להכריע מהי הפרשנות הראויה (או לתת פרשנות משלו). ▼
▲לשונו של
שופט [[בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]] הציג את הטעמים לריבוי האפשרויות הפרשניות:
שורה 5 ⟵ 7:
|מקור=אהרן ברק, "חקיקה שיפוטית", '''משפטים''' י"ג, תשמ"ג, עמ' 29}}
==דרכי הפרשנות==
כבסיס לפרשנות החוק משמשת בראש ובראשונה לשון החוק, ואליה מצטרפת ההיסטוריה החקיקתית שלו: דברי ההסבר הצעת החוק, דברים שנאמרו במהלך הדיון ב[[הכנסת|כנסת]] וכדומה.
שורה 10 ⟵ 13:
פרשנות החקיקה נעשית לפי כללי פרשנות מקובלים, מהם רלבנטיים לחקיקה בכללה, ומהם - לתחום מסוים <ref>ראו, למשל, אלפרד ויתקון, "דרכי הפרשנות בתחום דיני המיסים", '''ספר לובנברג''', בעריכת [[דניאל פרידמן]] ויצחק שילה, הוצאת בורסי, 1988; אהרן ברק, "פרשנות דיני המסים", משפטים כ"ח, תשנ"ז, עמ' 425.</ref>
==אקטיביזם שיפוטי==
פרשנות באה בדרך כלל לתת משמעות לחוק, כלומר לשמש פה למחוקק, אך לעתים הפרשנות מרחיקה לכת, ומשלימה את החסר בחוק, ונותנת לבית המשפט תפקיד גדול יותר, בהשוואה לזה של מוסדות שלטון אחרים, בקביעת הערכים שישררו במדינה ובקביעת הדרך שבה יוקצו המשאבים העומדים לחלוקה במדינה. גישה זו לפרשנות קרויה [[אקטיביזם שיפוטי]].
==פרשנות של רשות שלטונית==
| |||