פרשנות (משפט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
←דרכי הפרשנות: הרחבה |
||
שורה 12:
הפרשנות שאליה הגיע בית המשפט רלבנטית לא רק למקרה הספציפי שבמסגרת הדיון בו ניתנה הפרשנות, אלא גם למקרים נוספים, עד כמה שפרשנות זו מהווה [[תקדים]].
פרשנות החקיקה נעשית לפי כללי פרשנות מקובלים, מהם רלבנטיים לחקיקה בכללה, ומהם - לתחום מסוים <ref>ראו, למשל, אלפרד ויתקון, "דרכי הפרשנות בתחום דיני המיסים", '''ספר לובנברג''', בעריכת [[דניאל פרידמן]] ויצחק שילה, הוצאת בורסי, 1988; אהרן ברק, "פרשנות דיני המסים", משפטים כ"ח, תשנ"ז, עמ' 425.</ref>.
'''פרשנות דווקנית''' היא פרשנות הנצמדת בקשפדנות ללשון החוק. '''פרשנות תכליתית''', לעומתה, מנסה לרדת לשורש כוונתו של המחוקק, ולהגשים את תכלית החקיקה, ולאו דווקא את האופן שבו נוסחה. על משמעותה הדינמית של תכלית החקיקה עמד אהרן ברק:
{{ציטוט|תוכן=בקביעת התכלית ההנחה היא, כי חוק אינו יצירה יחידה של מחוקק חד-פעמי הפועל בחברה בת-חלוף. החוק הוא יצירה נמשכת של מחוקק קבוע הפועל בחברה חיה ותוססת. … על כן, תכלית החוק אינו מושג סטטי, אלא מושג דינמי".
|מקור=אהרן ברק, "פרשנות דיני המסים", '''משפטים''' כ"ח, תשנ"ז, עמ' 425}}
בפרשנות דיני המסים בישראל מהווה פס"ד חצור<ref>ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פד"י לט(2) 70.</ref> נקודת מפנה, בהעבירו את מרכז הכובד בפרשנות דיני המיסים מפרשנות דווקנית לפרשנות תכלילית.
==אקטיביזם שיפוטי==
| |||