סרבנות בישראל – הבדלי גרסאות

במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] היו קריאות בימין לסרב להילחם במלחמה אשר, לדידם, מטרתה השגת שקט על מנת לבצע נסיגה ב[[יהודה ושומרון]] במסגרת [[תוכנית ההתכנסות]]. קריאה זו באה בעקבות דבריו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אהוד אולמרט]] שהמלחמה בצפון מקדמת את תוכנית ההתכנסות. בין הקוראים היו מיכאל פואה <ref>מיכאל פואה, [http://he.manhigut.org/content/view/2770/140 אנחנו מובסים - מה עושים?], באתר [[מנהיגות יהודית]]</ref> ושושי גרינפילד <ref>שושי גרינפלד, [http://he.manhigut.org/content/view/2804/164/ הספד לסמ"ר יהודה גרינפלד הי"ד], באתר [[מנהיגות יהודית]]</ref> שקראה לסירוב להשתתף במלחמה בהלוויתו של אחיה יהודה גרינפלד שנהרג בהיותו במילואים מנפילת [[קטיושה]] וסיפרה כי לפני נפילת אחיה, ביקשה בפניו שיסרב להשתתף בלחימה. חייל המילואים אבי אבלו, תושב [[אפרת]], אף ערק משירות ויצא להפגין בירושלים נגד הלחימה חסרת התוחלת לדעתו. סירובו זכה להבנה מצד חברת הכנסת [[אסתרינה טרטמן]] מ[[ישראל ביתנו]] <ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/153478 ח"כ טרטמן חיזקה את החייל הסרבן], [[ערוץ שבע]], ה-[[4 באוגוסט]] [[2006]]</ref> וביקורת מצד שני על סרבנות בזמן מלחמה. דובר ישובי [[גוש קטיף]], ערן שטרנברג, המשמש גם כקצין במילואים, קרא גם הוא לחיילים לסרב להשתתף במלחמה מעל דפי עיתון [[בשבע]]. בתוכניתה של [[יעל דן]] ב[[גלי צה"ל]], בזמן הלחימה בלבנון, הביע את דעתו כי המלחמה היא תוצאה של תוכנית ההתנתקות ולכן על אנשי ה[[מילואים]], תומכי פינוי גוש קטיף, לשלם את המחיר על כך ולהילחם לבדם במלחמה, ללא סיוע מאנשי הימין.