בקרה תקציבית – הבדלי גרסאות

התקציבה[[תקציב]] העסקי בחברה יצרנית או בחברה הנותנת שירותים, הוא ביטוי כספי לתוכנית הפעילות שלה לתקופה מוגדרת. המערכת התקציבית משרתת בחברה העסקית את המטרות הבאות: תכנון, תיאום, שליטה על הביצוע, בקרה ופיקוח. בקרת עלות, כחלק מתכנון התקציב, מהווה חלק מניהול תקין ואפקטיבי של הארגון, ותורמת לעמידה ביעדי התכנון, ל[[רווח]]ים גבוהים ותועלת מרבית.

בקרה מתאפשרת באמצעות ביצוע השוואה תקופתית של הביצוע אל מול התכנון, ומאפשרת לכל הנוגעים בדבר לקבל תמונת מצב כוללת ומפורטת בטווח הקצר. בכך, ניתן לפקח על מידת העמידה בתוכנית, ולתקן את אשר נדרש לשיפור ותיקון. הדוחהדו"ח הכספי אשר מתפרסם אחת לשנה אינו מספיק ואינו נותן בידי המנהל כלי לניהול המפעל. השוואה חודשית של התכנון לביצוע, מאפשרת בקרה תמחירית שוטפת. וכךכך, כאשר עולה מדוחמדו"ח הביצוע החודשי כי קיים צורך בנקיטת אמצעים מתקנים, קיימת שהות מספקת להפעיל אותם ולהשיג שיפור מיידי של התוצאות הרצויות.

דיווח התמחירה[[תמחיר]] אף הוא חלק מהבקרה. הדיווח נעשה בעזרת מערכת המחשוב, על ידי השוואת הבצוע אל התכנון, תוך ניתוח הסטיות, במידה וישנן כאלה. במערכת הייצור הופכים תשומות לתפוקות באמצעות תהליך היצור . לבקרהלבקרת עלויות יעילה יש השפעה על העלות הסופית של המוצרים. הדרישה היא בדרך כלל לספק מוצרים במועד ובכמות שנקבעה מראש ,באיכות ועלויות ייצור מינימליות. כפעולה מקדימה נדרש לבצע תכנון יסודי ומעמיק של מרכיבי העלות של המוצרים והשירותים, בהתבסס על הנתונים המופקים ממערכת התמחיר: נתוני העבר של התמחיר הם הבסיס לבניית התקציב העתידי.

תקציב סטטי נערך עבור רמת פעילות אחת בלבד, למשל נפח המכירות. משמעותו היא שהתקציב נערך על סמך ההנחה שהעלויות הקבועות והמשתנות ישארו קבועות בכל רמת הפעילות. בעודעם זאת, בעוד שהעלויות הקבועות עשויות אכן להשארלהישאר קבועות , ה[[עלויות משתנות|עלויות המשתנות]], (כהגדרתן), לא ישארו על פי התכנון. רוב הסיכויים כי התפוקה בפועל תהיה שונה מהתפוקה שתוקצבה, לכן יש צורך להגמיש תקציבים כך שישקפו את רמות הפעילות בפועל.

התועלת בבקרה תקציבית גמישה היא ההתגברות על החיסרון העיקרי של תקצוב קבוע, המתעלם משינויים בלתי נמנעים ברמות הפעילות, השינוייםשינויים המשפיעים על העלויות. כאשר שינויים אלו אינם נלקחים בחשבון נבנית תמונה לא מציאותית ובקרה נאותה אינה אפשרית.