יחס נראות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוסי (שיחה | תרומות)
יוסי (שיחה | תרומות)
שורה 45:
| <math>\ 630</math>
|}
בדוגמה להלן נבדקת יכולת בדיקת מיפוי ריאות בזיהוי [[תסחיף ריאתי]]<ref>'''Value of the ventilation/perfusion scan in acute pulmonary embolism. Results of the prospective investigation of pulmonary embolism diagnosis (PIOPED). The PIOPED Investigators.''' ''the journal of the American Medical Association''. 1990 May 23-30;263(20):2753-9. PMID 2332918</ref>. המיפוי הצביע על ארבע דרגות סבירותסבירוּ‏ת לקיומו של תסחיף ריאתי ותוצאותיו הושוו ל[[אנגיוגרפיה]] של הריאות. יצויין כי תוצאות אנגיוגרפיה נחשבות למדויקות ביותר בזיהוי תסחיף ריאתי, אך הסיכון בביצוע מיפוי ריאות נמוך יותר מזה של אנגיוגרפיה. מכאן הטעם בביצוע מיפוי ריאות והצורך לבחון את דיוק הבדיקה.
 
יחס הנראות (מסומן בדרך כלל באותיות LR שהן ראשי התיבות למונח האנגלי Likelihood Ratio) לכל דרגת סבירות על פי המיפוי יתקבל מחלוקת ההסתברות לזיהוי החולים כחולים (102 נבדקים בקטגוריה של סבירות גבוהה מתוך סך של 251 חולים) בהסתברות לזיהוי בריאים כחולים (14 נבדקים באותה קטגוריה מתוך סך של 630 בריאים). כך ימצא שיחס נראות לסבירות גבוהה לתסחיף ריאתי על פי מיפוי הריאות הוא 18.3. ערכו הגבוה מ־10 מעיד על יכולת משמעותית של הבדיקה לזהות תסחיף ריאתי (כאשר הסבירות על פיה גבוהה). באותה דרך, חישוב יחס נראות לתוצאות נורמליות יגלה תוצאה של 0.1 ומכאן שתוצאה נורמלית של מיפוי ריאות יכולה לשלול קיומו של תסחיף ריאתי.
 
לשאר דרגות הסבירות של בדיקת מיפוי ריאות יחסי נראות המעידים על יכולת נמוכה של הבדיקה לזהות או לשלול תסחיף ריאתי, במיוחד אמורים הדברים לתוצאות של סבירות ביניים שלהם מחושב יחס נראות של 1.2 המעיד על הסתברות דומה לזיהוי תסחיף בחולים ולזיהוי תסחיף בבריאים.
 
===הסתברות לאחר בדיקה===
בדרך כלל קיימת הסתברות מסוימת לקיומו של תסחיף ריאתי כבר לפני הבדיקה. ההסתברות יכולה לנבוע למשל ממצבו הרפואי הידוע של הנבדק. חישוב ההסתברות לתסחיף ריאתי לאחר הבדיקה (<math>\ P_2</math>) על פי ההסתברות לתסחיף לפני הבדיקה נעשה בדרך הבאה, לאחר סימון ההסתברות לפני הבדיקה כ (<math>\ P_1</math>) נעשה בדרך הבאה:
*ההסתברות תומר ל Odds בצורה הבאה <math>\ O_1=P_1/(1-P_1)</math>
*ה Odds לאחר הבדיקה יתקבלו מהכפלת ה Odds שלפני הבדיקה ביחס נראות <math>\ O_2=O_1*LR</math>
*ה Odds שלאחר הבדיקה יומרו בחזרה להסתברות <math>\ P_2=O_2(1+O_2)</math>
כך מתקבלת ההסתברות שלאחר הבדיקה (<math>\ P_2</math>). על פי נתוני הדוגמה, אפשר לחשב את ההסתברות לקיומו של תסחיף ריאתי לאחר הבדיקה בנבדק שההסתברות לפני הבדיקה הייתה 70 אחוזים ושמיפוי הריאות זיהה תסחיף ריאתי בסבירות גבוהה (יחס נראות של 18.3), ולגלות שהיא עלתה ל־97 אחוזים. או בנבדקת עם הסתברות זהה לפני בדיקה אך שתוצאות מיפוי הריאות שלה נורמליות (יחס נראות של 0.1) ולחשב שההסתברות עתה היא 19 אחוזים בלבד.
 
דרך פשוטה יותר לחישוב הסתברות לאחר בדיקה עושה שימוש בנומוגרמה של פאגאן (Fagan). הנומוגרמה מורכבת משלושה קווי אורך מקבילים שעל שני הקיצוניים שבהם מופיעים ערכי הסתברויות (לפני בדיקה ואחרי בדיקה) ושעל הקו המרכזי שבהם מופיעים ערכי יחס נראות (ראו דוגמאות ב[[#מקורות|מקורות]]). המשכו של קו ישר שימתח מערך ההסתברות לפני בדיקה, דרך ערך יחס נראות, יחצה את קו ההסתברות לאחר בדיקה בערכה המחושב.