|
'''מניית שליטה''' היא [[מניה]] המעניקה לבעליה שליטה ב[[חברה (תאגיד)|חברה]], על ידי זכויות הצבעה עדיפות המוקנות לה. המחזיק במניית השליטה יכול לכפות את רצונו על בעלי המניות האחרים ולהחליט כיצד תתנהל החברה, אף אם ערכן של מניותיו אינו רוב ב[[הון]] החברה.
{{בעבודה}}
==רקע==
{{עריכה}}
'''מניית שליטה''' היא [[מניה]] המעניקה לבעליה שליטה ב[[חברה (תאגיד)|חברה]] על ידי זכויות הצבעה עדיפות המוקנות לה. כאשר לחברה יש מספר סוגים של מניות ש[[הנפקה|הנפיקההונפקו]], ניתן להעניק לכל סוג של מניות זכויות שונות. לדוגמה - ל[[מניית בכורה|מניות בכורה]], למשל, ישנה זכות ראשונים לקבלת [[דיבידנד]] ועדיפות על פני מניות רגילות בפירוק החברה, אך הן אינן מקנות לבעליהן זכויות הצבעה כלל. לעומתן, מניות שליטה מזכות את בעליהן בזכויות הצבעה יתרות מאלה של בעלי המניות הרגילות.
ההגיון מאחורי מהלך של הנפקת מניות שליטה, הוא לאפשר לציבור המשקיעים הכללי להשתתף בבעלות על החברה ובהצלחתה, אך בעת ובעונה אחת לשמר בידי מייסדיה או בעליה העיקריים, את זכות ההחלטה הבלעדית בענייניה. באופן זה שומרים הם בידם גם את האפשרות לקבוע מי ינהל את החברה, מי יהיה חבר [[מועצת מנהלים|מועצת המנהלים]], ועוד.
בעבר היה מקובל להנפיק לחברות ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]] שני סוגי מניות שנבדלו ביניהן בערך הנקוב שלהן, וכך הובדלו בזכויות ההצבעה שלהן. הדבר שרת את רצונם של בעלי השליטה בחברות לגייס [[הון]] עבור החברה מבלי לאבד את שליטתם בה. לדוגמה חברה הנפיקה מניות 1 ש"ח ומניות 5 ש"ח. לכאורה תמורת 100 ש"ח יכול המשקיע לרכוש 100 מניות מסוג 1 ש"ח או 20 מניות מסוג 5 ש"ח. באספות בעלי המניות לכל מניה קול אחד ולכן למחזיק 100 מניות 1 ש"ח פי חמישה קולות מלמחזיק 20 מניות 5 ש"ח. בעלי השליטה החזיקו רוב גדול במניות השליטה, בדוגמה זו מניות 1 ש"ח, ויכלו להוסיף ולהנפיק כמויות גדולות של מניות 5 ש"ח שנקראו מניות הון, מבלי לאבד את הרוב שלהם באספות בעלי מניות. ▼==מניות שליטה בישראל==
▲בעבר היה מקובל להנפיק לחברות ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]] שני סוגי מניות , שנבדלו ביניהן בערךבערכן הנקוב שלהן, וכך הובדלו בזכויותובזכויות ההצבעה שלהן. הדבר שרת את רצונם של בעלי השליטה בחברות לגייס [[הון]] עבור החברה מבלי לאבד את שליטתם בה. לדוגמהלדוגמא: חברה אשר הנפיקה מניות 1 ש"ח ומניות 5 ש"ח ., לכאורהכאשר תמורתלכל 100מניה ש"חמכל יכולסוג המשקיעשהוא לרכושקול 100אחד, מניותכלומר מסוגזכות 1הצבעה שווה. 100 [[ש"ח ]] אושל 20המשקיע שרכש 100 מניות מסוג 51 ש"ח.הביאו באספותעימם בעליפי המניותחמישה לכלזכויות מניה קול אחד ולכן למחזיקהצבעה מ-100 מניות 1 ש"ח פישל חמישהמי קולות מלמחזיקשרכש 20 מניות מסוג 5 ש"ח. בעלי השליטה החזיקושמרו לעצמם רוב גדול במניות השליטה, בדוגמה זו מניות 1 ש"ח, ויכלו להוסיף ולהנפיק כמויות גדולות של מניות 5 ש"ח שנקראו מניות הון, מבלי לאבד את הרוב שלהם באספות בעלי מניות.
לפני מספר שנים, תחת לחץלחצה של [[רשות ניירות ערך]], סגרה הבורסה לניירות ערך פירצה זו, בכך שאיפשרהבאפשרה לחברות להנפיק מניות חדשות (ו[[ניירות ערך המירים|המירים]]) רק מהסוג העדיף בזכויות ההצבעה. בעקבות החלטה זו, בעלי שליטה בחברות בעלות שני סוגי מניות ויותר, אשר היו מעונינים לגייס הון נוסף בהנפקת מניות, ביצעו איחוד של סוגי המניות השונים לסוג אחד תוך מתן פיצוי לבעלי המניות העדיפות בזכויות ההצבעה, תמורת הויתורהוויתור על עדיפות זו. למרות זאת, בבורסת תל אביב עדיין נסחרות חברות בעלות מניות הון ומניות שליטה, שבעליהן העדיפו לשמר את השליטה בידיהם, ולאעל להנפיקפני גיוס הון מניות חדשותנוסף.
==מניית זהב==
סוג מיוחד של מנית שליטה נקראהיא מנית'''מניית זהב ''', שהיא מניה בודדת אשר למחזיק בה מוקנים 50% מזכויות ההצבעה בחברה. המשמעות היא שלמחזיק מנית הזהב (בתוספת מניה אחת רגילה אחת) , יש רוב אוטומטי בכל אספת בעלי מניות. החברה הידועה ביותר בישראל בה קיימת מנית זהב היא [[הכשרת הישוב]]. מדינת ישראל החזיקה במניתבאותה הזהבמנית זהב במקור , ועד שנמכרה ל[[יעקב נמרודי]] רכש מהמדינה את השליטה בחברה כולל מנית הזהב. בעת המכירה נמתחה ביקורת על המדינה על כך שלא השוותה את זכויות ההצבעה במניות החברה טרם המכירה . בדרך כלל משמשת מניית הזהב כלי בידי מדינות, כדי לשמור את שליטתן בחברות [[הפרטה|מופרטות]], כאשר יש אינטרס מובהק שלא לאבד את השליטה באותן חברות. ▼
▲סוג מיוחד של מנית שליטה נקרא מנית זהב שהיא מניה בודדת אשר למחזיק בה מוקנים 50% מזכויות ההצבעה בחברה. המשמעות היא שלמחזיק מנית הזהב (בתוספת מניה אחת רגילה) יש רוב אוטומטי בכל אספת בעלי מניות. החברה הידועה ביותר בה קיימת מנית זהב היא [[הכשרת הישוב]]. מדינת ישראל החזיקה במנית הזהב במקור ו[[יעקב נמרודי]] רכש מהמדינה את השליטה בחברה כולל מנית הזהב. בעת המכירה נמתחה ביקורת על המדינה על כך שלא השוותה את זכויות ההצבעה במניות החברה טרם המכירה.
{{קצרמר|כלכלה}}
[[קטגוריה:ניירות ערך]]
[[קטגוריה:דיני תאגידים]]
| 