אברהם שפירא (פצ'י) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הגהה |
||
שורה 3:
אברהם שפירא נולד בחיפה בשנת 1935 במשפחת פועלים; גדל והתחנך ברוחה של [[ארץ ישראל העובדת]]. היה חבר בתנועת הנוער "[[התנועה המאוחדת]]". לאחר שהשלים לימודיו בבית-הספר התיכון "[[חוגים]]", שם היה תלמידו של [[ברוך קורצווייל]], שהשפיע רבות על דרכו בעתיד. התגייס לצה"ל ושירת ב[[נח"ל]].
חבר קיבוץ [[יזרעאל]] משנת [[1955]]. היה רועה צאן ועובד מטעים. בשנים 1960 – 1962 למד לימודי [[יהדות]] ו[[פילוסופיה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. תוך כדי תקופה זו
בעת עריכת "שדמות", שהתמיד בה עד 1970, ריכז סביב כתב העת חבורה של יוצרים ומחפשי–דרך מכל זרמי התנועה הקיבוצית. יזם יחד עם [[עמוס עוז]], סמוך ל[[מלחמת ששת הימים]], את הקובץ "[[שיח לוחמים]]" והיה עורכו. בקובץ כונסו עדויות הלוחמים בני התנועה הקיבוצית, והוא הפך במשך הזמן לאחת התעודות החשובות של עולמם הרוחני של בני הארץ.
בד בבד עם עבודתו הרוחנית והחינוכית, והעבודה במטעי הקיבוץ, בשנים 1968–1991 שימש חבר מערכת
בשנת 1975 היה שותף לכינון מרכז ללימודי יהדות ב"[[אורנים]]" – בית-הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית ואוניברסיטת חיפה. בשנת 1985 הוזמן ללמד בחוג לפילוסופיה יהודית ולאחר מכן בחוג להיסטוריה של עם ישראל ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
מיזג לאורך שנים את עבודתו כחוקר וכמורה אקדמי עם מפעליו בתחומי "ארון הספרים היהודי" של זמננו. בין השאר יזם את מפעל "[[מקרא לישראל]]" – פירוש מדעי-היסטורי למקרא, והיה מרכז המערכת שלו בשנים 1981 – 1989. כינס וערך כתבים של גרשֹם שלום עוד בחייו, ולאחר פטירתו מונה לעורך אחראי של "מפעל כתבי גרשֹם שלום" בהוצאת עם עובד. וכן היה אחראי ללימודי יהדות וציונות ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]] של [[צה"ל]], ועיצב בה
זכה ב[[פרס אבי-חי]], על פועלו לקירוב בין דתיים לחילוניים בישראל.
| |||