פולחן השטן במטאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Metalholic (שיחה | תרומות)
חי (שיחה | תרומות)
שורה 17:
ה[[הערצה]] ההולכת וגוברת של ה[[נוער]] ללהקות הרוק הכבד ב[[שנות השמונים]] עוררה את חרדתם של החוגים ה[[נצרות|נוצריים]]- [[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטיים]] וה[[שמרנות|שמרניים]] ב[[ארצות הברית]], אשר החליטו לצאת למלחמת חורמה נגד הרוק הכבד, בטענה שסגנון זה משחית את [[ערכים|ערכיו]] של הנוער ואף גורם לו להידרדר ל[[פשע]]. זאת, למרות העובדה שהלהקות השתמשו במוטיבים השטניים רק בתור גימיק ואף בעצמן לא התייחסו ברצינות לנושא. אף להקה, מלבד מספר להקות שוליים לא מוכרות, מעולם לא הטיפה במפורש לסגוד לשטן או להתנהג בצורה בלתי [[מוסר|מוסרית]]. [[מיסיונר]]ים יצאו למסעי הסברה ברחבי ארצות הברית, בתקווה לשכנע את הנוער להפסיק להאזין לרוק כבד.
 
את המאבק נגד הרוק הכבד הובילה [[טיפר גור]] (אשתו של [[אל גור]]), אשר הקימה בשנת [[1985]] את [[PMRC]]- "מרכז משאבי המוזיקה עבור ההורים"- ארגון אשר ראה ב[[מוזיקה פופולרית|מוזיקה הפופולרית]], ובמיוחד ברוק הכבד, את הגורם לעלייה במקרי ה[[אונס]], [[הריון]] בגיל צעיר ו[[התאבדות]] של בני נוער. ה-PMRC שם לעצמו למטרה "לחנך וליידע את ההורים" בנוגע ל"מגמה החדשה במוזיקה הקשורה בליריקה המתארת יחסי מין, או שהיא אלימה באופן מוגזם, או שהיא מהללת את השימוש בסמים ואלכוהול". היעד הסופי של הארגון היה הטלת [[צנזורה]] על שירים "לא-חינוכיים". אמנם, גם סגנונות אחרים הואשמו במסרים לא-חינוכיים, כגון [[רוק (סגנון מוזיקלי)|רוק]], [[פופ]] ואפילו [[קאנטרי]]; אך למעשה, רוב השירים שהרכיבו את "הרשימה השחורה" של ה-PMRC היו שירי רוק כבד. אחד העימותים ה[[תקשורת|מתוקשרים]] בנושא זה היה בין טיפר גור ל[[די סניידר]], סולנה של להקת [[טוויסטד סיסטר]]. גור האשימה את טוויסטד סיסטר, בכך ששיריה עוסקים ב[[סאדו מזוכיזם]], ועל כן מעודדים תופעה זו. סניידר הכחיש מכל וכל את ההאשמות, ואמר, כי גור חיפשה סאדו מזוכיזם בשירי להקתו, ולכן זה מה שהיא מצאה, אך למעשה, הם אינם עוסקים כלל בנושא זה.
 
אחרי שנחלו כישלון חרוץ, החליטו המיסיונרים להעלות את המאבק רמה אחת קדימה ופנו ל[[בית משפט|בתי המשפט]].