תקופת אשיקאגה – הבדלי גרסאות

ההשפעה [[נצרות|הנוצרית]] ביפן החלה עם הגעת הכמרים ה[[ישועים]], ובראשם הכומר פרנסיס חאוייר שהגיע לדרום קיושו בשנת [[1549]]. בין המומרים לנצרות באותה התקופה ניתן היה למצוא דאימיו וסוחרים שביקשו לשפר את המסחר שלהם על ידי קרבה גדולה יותר לאירופאים, כמו גם איכרים פשוטים. עד לשנת 1560, הפכה גם קיוטו למרכז חשוב של פעילות מיסיונרית ביפן, ובשנת 1568 נוסד הנמל בעיר [[נגסקי]] על ידי דאימיו נוצרי, נמל שהועבר בשנת 1579 לשליטתם של הישועים. בשנת 1852 כבר היו ביפן כ-150,000 מומרים (שני אחוזים מהאוכלוסיה באותה תקופה) וכ-200 [[כניסה|כנסיות]]. אולם, סבלנותה של שוגונות אשיקאגה כלפי ההשפעה הזרה החלה פוקעת לאור היות הנצרות סיבה לפירוד ופילוג בעם. האיסור על קיום מנהגי הנצרות הוטל לראשונה ביפן ב-1587 ובשנת 1597 החלו רדיפות גלויות של נוצרים בקיסרות. למרות שהמסחר עם האירופאים זכה לעידוד השוגונות כתמיד, הוא הוסדר כך שהנוצרים היו מוגבלים מאוד בקיסרות, ובשנת 1640 הפך מדיניות הדיכוי ושלילת הנצרות למדיניות לאומית.