|
|
|
==ניהול מדרגי של הזיכרון==
שימוש מיטבי במדרג הזיכרון מחייב שיתוף פעולה בין ה[[מתכנת]], ה[[מהדר]], [[מערכת הפעלה|מערכת ההפעלה]] וה[[חומרה]]. ב[[מודל תכנות|מודל התכנותי]] של ארכיטקטורות [[UMA]] ו-[[NUMA|CC-NUMA]], תפעול זיכרון המטמון מתבצע תמיד בחומרה והוא חבוי מהמתכנת. <brואכן, />[[שפת תכנות|שפות תכנות]] ומערכות הפעלה מודרניות מסתירות את מדרג הזיכרון מהמתכנת, ומציגות מודל מופשט יותר הכולל לרוב רק שתי רמות: זיכרון ראשי ודיסק. עם זאת, ב[[שפת סף]] ובשפות המאפשרות שימוש ישיר בשפת סף (כגון [[C (שפת תכנות)|C]]), ניתן לגשת ל[[אוגר (מחשבים)|אוגרים]] באופן ישיר.
[[שפת תכנות|שפות תכנות]] עיליות מודרניות ומערכות הפעלה מודרניות מנהלות פנימית את מדרג הזיכרון ומציגות למתכנת מודל מופשט הכולל לרוב שתי רמות: זיכרון ראשי ודיסק.
==ראו גם==
|
