רגשנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
=== רגשנות, קבלת החלטות ומשא ומתן===
*'''קבלת החלטות''' - כאשר בני אדם נדרשים להתמודד עם מצבים מעניינים וחשובים, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת לביצוע עיבוד שיטתי, זהיר וקוגניטיבי ולפיכך, תהליך [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] שלהם הופך להיות יותר יעיל, יסודי, גמיש וחדשני. בנוסף לכך, רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת ל[[יצירתיות]], גמישות קוגניטיבית, תגובות חדשניות, פתיחות למידע חדש, והתמודדות עם בעיות מנטאליות, מכיוון שהיא מעודדת גישה של פתרון בעיות וחיפוש מגוון אחר תוצאה מספקת ומתאימה. לבסוף, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית לא מעודדת לקיחת סיכון, אך מסייעת בתהליך ההתמקחות ומשפרת את התוצאות של תהליכי משא ומתן המתקיימים פנים אל פנים בניסיון להגיע להסכם.<ref> Isen, A.M. (2004). An Influence of Positive Affect on Decision Making in Complex Situations: Theoretical Issues With Practical Implications. Journal of consumer psychology, 11(2), 75–85. </ref>
*'''משא ומתן''' - כאשר בני אדם מנהלים משא ומתן, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית הביאה ליותר [[אופטימיות]] ביחס לתוצאות הצפויות, לתכנון ושימוש באסטרטגיות שיתוף פעולה, ולתוצאות טובות יותר מבחינת עריכת וכיבוד הסכמים, הן במיקוח בין-אישי (לא פורמלי) והן במשא ומתן בין-קבוצתי (פורמלי). בנוסף לכך, רגשנות חיובית מעלה את הסבירות לשימוש באסטרטגיית [[שיתוף פעולה]] (אך לא אסטרטגיות אחרות כגון [[מידה כנגד מידה]]), משפרת את תוצאות המשא ומתן, גם אם רק אחד מהצדדים המנהלים משא ומתן הוא בעל תכונה זו,<ref name="Forgas 1998"> Forgas, J. P. (1998) "On feeling good and getting your way: Mood effects on negotiator cognition and behavior". Journal of Personality and Social Psychology, 74, 565–577. </ref> ומגדילה את הנכונות להסכמה עם טיעוני שכנוע, וכן את שינוי ההתנהגות כתוצאה מהם. <ref> Albarracin D. & Kumkale, G.T. (2003) "Affect as Information in Persuasion: A Model of Affect Identification and Discounting". Journal of Personality and Social Psychology, 84(3) 453-469.</ref>>. בניגוד לממצאים על רגשנות חיובית, נמצא כי רמה גבוהה של רגשנות שלילית הביאה לשימוש רב יותר באסטרטגיה תחרותית, ולתוצאות פחות טובות מבחינת עריכת הסכמים וכיבודם,<ref name="Forgas 1998"/> וכי רמה גבוהה של רגשנות שלילית קשורה להתנהגות תחרותית, הצעות נמוכות יותר, דחיית אולטימטומים, רווחים משותפים נמוכים יותר כתוצאה מתהליך המשא ומתן, וכן לנכונות פחותה להמשך שיתוף פעולה בעתיד.
==ראו גם==
| |||