היירון השני – הבדלי גרסאות

'''היירון''' (ב[[יוונית]]: Ἰέρων) השני, הטיראן של [[סירקוסאי]] מ-[[270 לפנה"ס]] עד [[220 לפנה"ס|215 לפנה"ס]], היה בנו הלא-חוקי של אציל סיראקוסי בשם [[היירוקלס]] (Hierokles), אשר טען כי הוא נצר ל[[גלון, שליט סירקוסאי|גלון]]. היירון היה מצביא לשעבר בשירותו של [[פירוס]] מלך [[אפירוס]] ודמות חשובה ב[[המלחמה הפונית הראשונה|מלחמה הפונית הראשונה]].

עם עזיבת פירוס את [[סיציליה]] ([[280 לפנה"ס|275 לפנה"ס]]), נתמנה היירון על ידי הצבא והאזרחים של סירקוסאי למפקד הצבא. הוא ביסס את מעמדו על ידי נישואיו לבתו של לפטינס (Leptines), מחשובי האזרחים. באותו זמן לכדו הממרטינים (קבוצת שכירי חרב מ[[קמפניה]], שנתמכו על ידי [[אגתוקלס]]) את מצודת [[מסינה|מסנהמסאנה]] וממנה הציקו לסיראקוסאים. הם הובסו בסופו של דבר על ידי היירון בקרב סדור ליד [[מילאי]], ואלמלא התערבות קרתגית הייתה העיר נופלת לידיו. כהכרת טובה מינוהו בני עירו לטיראן (270 לפנה"ס).

ב-[[270 לפנה"ס|264 לפנה"ס]] הוא שב ותקף את מסנהמסאנה, ובצר להם ביקשו הממרטינים את עזרת [[רומא העתיקה|הרומאים]]. היירון חבר מיד למפקד ה[[קרתגו|קרתגי]] [[חנון (מצביא)|חנון]], אשר נחת זמן קצר לפני כן בסיציליה, אך הובס על ידי הקונסול [[אפיוס קלאודיוס קאודקס]] ונסוג לסירקוסאי. ב-[[270 לפנה"ס|263 לפנה"ס]] הוא נאלץ בלחץ הצבא הרומאי לחתום על ברית עם רומא, לפיה נמסרה לו השליטה על החלק הדרום-מזרחי של סיציליה ועל חופה המזרחי עד [[טאורומניום]].<ref>Polybius i. 8-16, Zonaras viii. 9</ref>