אחוזה – הבדלי גרסאות

'''אחוזה''' היא מבנה גדול המשמש למגורים, הבנוי בדרך כלל ללקוחות אמידים. המילה מופיעה לראשונה ב[[תנ"ך]]: [[אברהם]] מבקש לבנות ל[[שרה]] '''אחוזת קבר''', הלא היא [[מערת המכפלה]]. המונח מופיע עוד מספר פעמים בתנ"ך, בכל המקרים בהקשר ל[[נכסי דלא ניידי]] (או עבדים) יקרי ערך, אשר מלווים את בעליהם עד למותם (ולעיתים לנצח). שורש המילה הוא א.ח.ז., והאחוזה מסמלת הצמדות למקום מסוים. גם המונח ה[[האימפריה הרומית|רומאי]] mansio בא ב[[לטינית]] מן השורש manere (להישאר), ומציין נקודות רשמיות בדרכים הרומיות, שבהן נהגו לעצור; שבהן התפתחו ערים ובהן מוקמו אחוזותיהם של הפקידים הבכירים בפרובינציה; ובשפה ה[[סקוטית]] קיימת המילה manse, אשר משמעותה קרקע גדולה מספיק, כך שכהן הדת של הקהילה יוכל לקיים עצמו ממנה.