רמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של יהודה מלאכי (שיחה) לעריכה האחרונה של Pacman |
|||
שורה 175:
== מתפיסותיו העקרוניות ==
[[תמונה:Wall m.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרמב"ם ב[[מרוקו]]]]
הרמב"ם דגל ב[[שלילת ההגשמה]] (ממשות פיזיקלית, גוף) ו[[שלילת התארים]] (תכונות חיצוניות; רגשות, לדוגמה) מהאל מכל וכל. רובו המוחלט של החלק הראשון מספרו מורה נבוכים נועד לטהר את המחשבה היהודית משתי תפיסות אלו. שלילת שתי תפיסות אלו נגזרת לדעתו מהפסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' '''אחד'''", שכבר בתקופות קדומות היווה פסוק מכונן<ref>פסוק זה פותח את [[קריאת שמע]], וחז"ל ראו בפסוקים שאתו ובו בפרט את תמצית "קבלת עול מלכות שמים".</ref>, וזו הסיבה שכה הרבה ללחום בהן ואף קבע את "ייחוד האל" ו"שלילת ההגשמה" לשניים מ[[שלושה עשר העיקרים]] שניסח. תפיסת גשמות האל היתה נפוצה בקרב ההמון היהודי כמו גם אצל מיעוט מחכמי ישראל (דוגמה מפורסמת: ר' [[משה תקו]], בן תקופתו של הרמב"ם), ומפרספקטיבה של זמן ניתן לקבוע שמלחמתו של הרמב"ם בתפיסה זו נחלה הצלחה מוחלטת. התפיסה שעמה התעמת הרמב"ם בנושא תארי האל רווחה הרבה יותר בקרב ההמון ובקרב החכמים, והצלחת הרמב"ם לגביה היתה מועטה.
הרמב"ם הדגיש שיש לפרש את הפסוקים כך שביטויי ההגשמה אינם אלא לשון מושאלת, ושאת רבות מ[[אגדה (יהדות)|אגדות חז"ל]] יש לקבל שלא כפשוטן (בפרט אם הן סותרות ברובד זה את השכל), אלא להבינן כמשלים, בניגוד לרוב העם והחכמים בדורו. כמו כן, שלל הרמב"ם לרוב אמונות כגון [[אסטרולוגיה]], [[העלאה באוב]] או פעולות מאגיות אחרות. בניגוד ל[[רמב"ן]], שסבר שיש בדברים אלו אמת - אלא שהתורה אסרתם, סבר הרמב"ם שאלו אשליות ותעתועים, ואין בהם ממש. כך, לדוגמה, כתב ב[[משנה תורה]]:
| |||