איכה רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור חיצוני - העברה מאיכה |
מ בוט החלפות: דווקא; |
||
שורה 1:
מדרש '''איכה רבה''' - כמו [[מדרש]] [[בראשית רבה]] וכמו ה[[פסיקתא דרב כהנא]], שייך לשכבה המוקדמת ביותר של ספרות המדרשים (בין המאה ה-5 למאה ה-7 לספירה). המדרש מתחיל ב-36 פתיחתאות, שבודאות חוברו בידי מחבר המדרש. פתיחתאות אלו כוללות יותר מרבע מן החיבור כולו (עמודים מז:-נב: בדפוס [[ונציה]] 1545). פתיחתאות אלו, וכנראה גם רוב הפירושים המדרשיים באיכה רבה הנסמכים על פסוקי מגילת איכה לפי הסדר (עמודים נב,ג - סו: בדפוס ונציה), נוצרו דרך דיונים שהתמקדו מראש בלימודה הישיר של מגילת איכה עצמה. יש הנוהגים לעסוק ולעיין בפסוקיה של מגילת איכה במהלך [[תשעה באב]].
== זיקה בין איכה רבה לבראשית רבה ==
חטיבת המדרש המוקדשת לפירוש רץ על פי סדר הפסוקים של מגילת איכה, הינה דומה במובנים רבים לחטיבה המדרשית של בראשית רבה. לצד פירוש בסיסי של מילים ומשפטים מן המגילה, מופיעים בצמוד זה לזה הסברים מדרשיים שונים בשמם של מחברים ודרשנים שונים, מתקופות שונות. אולם לצד אלה מופיעות גם דרשות שאינן נובעות ישירות מן העיון במגילת איכה
לכמה פסוקים, נוספו סיפורים שעל הסיטואציה שעלתה מהן שב ונדרש הפסוק או הקינה של איכה. סיפורים אלה מפרטים אפיזודות שונות בסבלן של ישראל – הן בימי [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] הן בימי [[בית המקדש השני|בית שני]] והן בעקבות [[מרד בר כוכבא]] – והם מן החלקים המרשימים ביותר של מדרש איכה רבה. כאלה הם למשל הסיפורים המוצמדים לפסוק הראשון של מגילת איכה אודות גדולתה ותפארתה של [[ירושלים]] וחכמת תושביה. עשרה סיפורים מעמידים השוואה בין ירושלים ל[[אתונה]].
==קישורים חיצוניים==
| |||