חצי האי טאמאן – הבדלי גרסאות

בתקופה העתיקה התישבוהתיישבו בחצי האי טאמאן [[יוונים]] שהקימו את המושבות [[פאנאגוריה]] ו[[חרמאנוסה]]. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מ[[המלכות הקימרית של בוספורוס]]. בין המתישבים במקום היו [[סרמטים]], יוונים ו[[יהודים]]. ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]] נפל האזור לידי ה[[הונים]] ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת [[בולגריה הישנה]]. לאחר כיבוש המקום על ידי [[הממלכה הכוזרית]] היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה [[טמוטאראכאן]] שכונתה על ידי ה[[ערבים]] בשם '''סאמקרץ' היהודית''', שם שרימז על זהות תושביה. משנת [[980]] שלטה במקום [[רוס של קייב]] והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת [[1100]] עבר השלטון לידי ה[[קיפצ'אקים]]. במקום שלטו גם ה[[מונגולים]] ובתקופת [[מסעי הצלב]], בשנת [[1239]], הפך לחלק מהטריטוריה של [[רפובליקה גנואה]].

החל משנת [[1419]] נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מ[[גנואה]], כשמייסד השושלת היה [[שמעון גיזולפי]], שבא מגנואה והתחתן עם נסיכה מקומית. ב-[[1483]] נכלל חצי האי טאמאן ב[[ח'אנות קרים]] ומ-[[1783]] ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. ב-[[1791]], במהלך [[מלחמת רוסיה-תורכיהטורקיה, 1792-1787]], עברה לשליטת [[האימפריה הרוסית]]