טיפול פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

'''טיפול פסיכיאטרי''' הוא טיפול ב[[הפרעה נפשית]] או ב[[מחלת נפש]] המתבצע על ידי [[רופא]] מומחה ל[[פסיכיאטריה]], לעיתיםלעתים בשילוב עם [[פסיכולוג]], [[עובד סוציאלי]] או מומחה ל[[ריפוי בעיסוק]].

הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעיתיםלעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות.

במקביל לבדיקה מתבצע לעיתיםלעתים איסוף מידע מגורמים נוספים, כגון עובדי סעד ורווחה, קרובים ומכרים ושוטרים או סגל רפואת חירום שהיו במגע קרוב עם המטופל ויכולים להעיד על מאפייני התנהגותו. בחלק מהמקרים מופנה המטופל לבדיקות רפואיות כגון [[בדיקת דם|בדיקות דם]] או [[טומוגרפיה ממוחשבת|סי.טי.]] שמטרתן שלילת בעיות רפואיות ונוירולוגיות המשליכות על מצב נפשי, או המצאות המטופל תחת השפעת [[סם|סמים]]. בדיקות רפואיות מוסברות למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט.

במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה נפשית ונשללו בעיות רפואיות ונוירולוגיות או השפעת סמים, משתמש הפסיכיאטר במדריכי [[DSM]] ו-[[ICD (מחלות)|ICD]] על מנת לסווג במדויק את ה[[הפרעה נפשית|הפרעה הנפשית]] או [[מחלת נפש|מחלת הנפש]] ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסויימיםמסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה.

רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעיתיםולעתים [[טיפול פסיכולוגי|טיפול פסיכותרפי]]. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, בהתאם לסוג ההפרעה והשלב בו היא נמצאת. אצל מטופלים רבים שמצבם יציב ומאוזן הפגישות מתבצעות לעיתיםלעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים <ref name="MIH">http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/ambulatory.pdf</ref>.

במקרים של הפרעות נפשיות חריפות ומתמשכות בהם מאובחנים כושר תפקוד עצמאי לקוי או סכנה לחולה או לסביבתו נשקלת אפשרות אשפוז פסיכיאטרי מלא. באשפוז מלא החולה נמצא כל שעות היממה בבית החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהכנסולהיכנס כרצונו) או סגורה (השגחה צמודה מתמדת). ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים.

אם החולה אינו מעוניין באשפוז מלא ואבחנת הפסיכיאטר היא שהוא אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחוייבמחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעיתיםלעתים ביועץ משפטי <ref>http://www.ima.org.il/new/templates/T1.asp?p=6&n=4103</ref>.

במחלקות עוברים המטופלים טיפול דומה למקובל אצל מקרים קלים יותר במחלקת יום, אם כי ההשגחה עליהם קרובה יותר. במחלקות הסגורות ננקטים לעיתיםלעתים נגד מטופלים אלימים או כאלו המהווים סכנה לעצמם או לסביבתם צעדים של ריסון ([[קשירה (פסיכיאטריה)|קשירה]]) או כפיית טיפול תרופתי מרגיע.<br /><br />