טיפול פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מסוים; לעתים; חויב; להיכנס;
שורה 1:
[[תמונה:Psi and Caduceus.svg|שמאל|ממוזער|150px|סמל הפסיכיאטריה]]
'''טיפול פסיכיאטרי''' הוא טיפול ב[[הפרעה נפשית]] או ב[[מחלת נפש]] המתבצע על ידי [[רופא]] מומחה ל[[פסיכיאטריה]], לעיתיםלעתים בשילוב עם [[פסיכולוג]], [[עובד סוציאלי]] או מומחה ל[[ריפוי בעיסוק]].
 
הטיפול הפסיכיאטרי בנוי בדרך כלל מאיבחון, טיפול תרופתי או [[טיפול פסיכולוגי|פסיכותרפי]] ושיקום. טיפול פסיכיאטרי ניתן במסגרת [[בית חולים]] מתמחה, במסגרת קהילתית או בבית החולה בהתאם לחומרת ההפרעה.
שורה 10:
==עקרונות הטיפול הפסיכיאטרי==
 
הטיפול הפסיכיאטרי השתנה מהותית בעשורים האחרונים. בעבר נהוג היה לאשפז חולים לתקופות ארוכות במוסדות, לעיתיםלעתים לשנים ארוכות. כיום רוב החולים מטופלים במסגרת מרפאות חוץ ומחלקות יום. במקרים בהם נדרש אשפוז הוא נמשך שבועות ספורים, ורק אחוז קטן של החולים מאושפז לתקופות ארוכות.
 
רוב הטיפולים הפסיכיאטריים נעשים ביוזמת המטופלים ובהסכמתם, בשל מצוקה אישית על רקע נפשי. חלק מהמטופלים פונים באופן אישי וחלקם מופנים על ידי רופאי משפחה או בתי החולים הכלליים. ישנם מטופלים שמופנים בפסיקת בית משפט לאחר איבחון, כתחליף לעונש מאסר וישנם מקרים נדירים של אשפוז כפוי על פי חוק במידה וקיים סיכון ממשי לחולה או לסביבתו. פחות מאחוז מהפונים לטיפול פסיכיאטרי בישראל מופנים דרך רשויות החוק <ref name="MIH">http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/ambulatory.pdf</ref>.
שורה 21:
השלב הראשון באבחון הוא הערכה של מצבו הגופני והנפשי של המטופל. הוא כולל ראיון מקיף שמטרתו זיהוי תסמינים התנהגותיים, הכרת אישיותו, התנהגותו ותפקודו היומיומי, ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו ויחסיו עם הסביבה.
 
במקביל לבדיקה מתבצע לעיתיםלעתים איסוף מידע מגורמים נוספים, כגון עובדי סעד ורווחה, קרובים ומכרים ושוטרים או סגל רפואת חירום שהיו במגע קרוב עם המטופל ויכולים להעיד על מאפייני התנהגותו. בחלק מהמקרים מופנה המטופל לבדיקות רפואיות כגון [[בדיקת דם|בדיקות דם]] או [[טומוגרפיה ממוחשבת|סי.טי.]] שמטרתן שלילת בעיות רפואיות ונוירולוגיות המשליכות על מצב נפשי, או המצאות המטופל תחת השפעת [[סם|סמים]]. בדיקות רפואיות מוסברות למטופל ומתבצעות בהסכמתו, למעט במקרים נדירים של אשפוז כפוי או בצו בית משפט.
 
במידה וזוהו תסמינים של מצוקה או הפרעה נפשית ונשללו בעיות רפואיות ונוירולוגיות או השפעת סמים, משתמש הפסיכיאטר במדריכי [[DSM]] ו-[[ICD (מחלות)|ICD]] על מנת לסווג במדויק את ה[[הפרעה נפשית|הפרעה הנפשית]] או [[מחלת נפש|מחלת הנפש]] ממנה סובל החולה. על סמך זיהויה המוחלט של ההפרעה מחליט הפסיכיאטר על הטיפול המומלץ - תרופתי, פסיכואנליטי או אחר. במקרים מסויימיםמסוימים ממליץ הפסיכיאטר על אשפוז קצר במחלקה או במוסד שיקומי עד לאיזון ההפרעה.
 
===טיפול פסיכיאטרי===
רוב הטיפולים הפסיכיאטריים מתבצעים במתכונת של מפגשים תקופתיים, בדומה לטיפול בכל מחלה אצל רופא מומחה. המטופל מגיע לפגישות קבועות מראש עם הפסיכיאטר בהן מתבצעת הערכה של מצבו ולעיתיםולעתים [[טיפול פסיכולוגי|טיפול פסיכותרפי]]. תדירות הפגישות יכולה להיות אחת למספר ימים עד לאחת למספר חודשים, בהתאם לסוג ההפרעה והשלב בו היא נמצאת. אצל מטופלים רבים שמצבם יציב ומאוזן הפגישות מתבצעות לעיתיםלעתים רחוקות מאוד. ממוצע המפגשים למטופל בישראל הוא כעשרה, כשברוב המקרים הטיפול נמשך 2-5 מפגשים <ref name="MIH">http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/ambulatory.pdf</ref>.
 
===אשפוז יום פסיכיאטרי===
שורה 32:
 
===אשפוז פסיכיאטרי===
במקרים של הפרעות נפשיות חריפות ומתמשכות בהם מאובחנים כושר תפקוד עצמאי לקוי או סכנה לחולה או לסביבתו נשקלת אפשרות אשפוז פסיכיאטרי מלא. באשפוז מלא החולה נמצא כל שעות היממה בבית החולים במחלקה פתוחה (רמת השגחה נמוכה והיתר לצאת ולהכנסולהיכנס כרצונו) או סגורה (השגחה צמודה מתמדת). ישנן מחלקות ייעודיות לנוער ולמטופלים כרוניים.
 
כיום נטיית הממסד הפסיכיאטרי היא למעט באשפוז מלא של חולים ולקצר את תקופת האשפוז במידת האפשר. רוב המטופלים משוחררים אחרי מספר שבועות למסגרת של אשפוז יום או שיקום בביתם. משכו הממוצע של האישפוז המלא בישראל הולך ופוחת משנה לשנה. <ref>http://www.health.gov.il/download/mental/annual2006/psychiatrichhospitalization.pdf</ref>.
 
אם החולה אינו מעוניין באשפוז מלא ואבחנת הפסיכיאטר היא שהוא אינו כשיר לנקוט בשיקול דעת נאות עקב מחלתו, הפסיכיאטר מחוייבמחויב להיוועץ בבני משפחתו וכן לעיתיםלעתים ביועץ משפטי <ref>http://www.ima.org.il/new/templates/T1.asp?p=6&n=4103</ref>.
 
במחלקות עוברים המטופלים טיפול דומה למקובל אצל מקרים קלים יותר במחלקת יום, אם כי ההשגחה עליהם קרובה יותר. במחלקות הסגורות ננקטים לעיתיםלעתים נגד מטופלים אלימים או כאלו המהווים סכנה לעצמם או לסביבתם צעדים של ריסון ([[קשירה (פסיכיאטריה)|קשירה]]) או כפיית טיפול תרופתי מרגיע.<br /><br />
 
==ראו גם==