הבדלים בין גרסאות בדף "RNA פולימראז"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
בוט החלפות: מסוים;
מ (רובוט מוסיף: el:RNA πολυμεράση)
מ (בוט החלפות: מסוים;)
בחיידקי ''[[Escherichia coli]]'' הפולימראז הוא [[מולקולה]] ענקית במשקל 449 [[דלטון|קילודלטון]]. לב הפולימראז ("אנזים הליבה") בנוי מ-4 תת-יחידות: שתי תת-יחידות [[אלפא|α]] (אלפא), אחת [[בתא|β]] (בתא) ואחת 'β. האנזים השלם (ההולואנזים) כולל יחידה נוספת: [[סיגמא|σ]] (סיגמא), הקרויה לעתים "גורם סיגמא".
 
ליבת האנזים לבדה מסוגלת לבנות גדיל RNA לפי תבנית ה-DNA. למרות זאת, גורם הסיגמא חיוני לשעתוק מוצלח, שכן הוא מסייע לאנזים להיקשר ל-DNA בתחילתם של [[גן (ביולוגיה)|גנים]]. אודות לכך לא מתבצעים שעתוקים אקראיים לכל אורך ה[[גנום]] אלא רק מתחילת ועד סופם של הגנים. ההולואנזים (אנזים הליבה וגורם הסיגמא) נצמדים לפני השעתוק לאזור המצוי לפני תחילת הגן והקרוי [[קדם]]. כל הקדמים בתאים פרוקריוטיים מכילים רצפים מסויימיםמסוימים של נוקלאוטידים, אותם מסוגל גורם הסיגמא לזהות.
 
אנזימי RNA פולימראז נקשרים למקומות אקראיים ב-DNA בכל העת. לאחר קשירתם הם משוטטים לאורך גדיל ה-DNA עד שהם מגיעים לקדם, אזי הם נעצרים ומתחילים את השעתוק. לאחר שעתוק של כעשרה בסיסים ניתק גורם הסיגמא מהאנזים והמשך השעתוק מתבצע בלעדיו. בתחילת השעתוק נפרמת המולקולה הדו-גדילית של ה-DNA. בקדם קיים רצף קטן המכיל [[תימין]] ו[[אדנין]] בלבד; הרצף קרוי '''קופסת TATA'''. תימין נקשר לאדנין בשני [[קשרי מימן]] בלבד (לעומת שלושה קשרי מימן בין [[גואנין]] ו[[ציטוזין]]), כך שקופסת ה-TATA מאפשרת פרימה קלה יחסית של ה-DNA, תוך השקעה מינימלית של [[אנרגיה]]. פעילות פרימת ה-DNA קרויה '''הליקאז''' (Helicase), ו-RNA פולימראז מסוגל לה לבדו; האנזים [[DNA פולימראז]], לעומת זאת, המבצע את תהליך [[שכפול DNA|שכפול ה-DNA]], אינו מכיל פעילות הליקאז והוא נדרש להליקאז חיצוני.
271,876

עריכות