הבדלים בין גרסאות בדף "אבו תביללי"

אין שינוי בגודל ,  לפני 12 שנים
מ
בוט החלפות: אזור; אבו ; וויכוח;
מ (בוט החלפות: אזור; אבו ; וויכוח;)
במוצאו היה אבו תביללי [[ערבים|ערבי]], וגדל כ[[אסלאם|מוסלמי]] ב[[בגדד]]. בגיל 17 (או 18), הוא מצא את עצמו בטביליסי, כשהוא הולך בעקבות הנסיך נרסס, השליט של [[כארתלי]]. נרסס, שהושמץ בפני ה[[ח'ליפה|ח'ליף]], בילה שלוש שנים במאסר, ושוחרר על ידי הח'ליף החדש. אבו תביללי ליווה אותו ובדרכו.
 
מקצועו של אבו- תביללי בבגדד היה בשׂם (עושה בשמים), והצטיין ביצירת בשמים ומשחות. אומנות המצביעה על ידע ב[[כימיה]]. הוא היה בעל השכלה רחבה והיה בקי ב"תורת כל ה[[אסלאם]]". השכלה זו כללה גם לימודי טקסטים דתיים וגם טקסטים פילוסופיים. בהגיעו ל[[מזרח גאורגיה]] ([[כארתלי]]), הוא שוכנע באמיתות תורת [[נצרות]]. ענין זה לא קרה מיידית אלא לאחר תהליך של התבוננות נפשית שלוותה בויכוחיםבוויכוחים סוערים עם [[כומר|כמרים]] נוצריים ו[[בישוף|בישופים]]. ויכוחים אלה רק חיזקו אותו באמונתו כי הנצרות היא האמונה הנכונה. למרות זאת, בתחילה פחד אבו- תביללי ל[[המרת דת|המיר את דתו]] בפרהסיה, כיוון ש[[גאורגיה]] [[אמירות טביליסי|הייתה נתונה תחת שלטון ערבי]], והוא רק נטש את המנהג המוסלמי של תפילה חמש פעמים ביום, והחל להתפלל על פי ה[[נצרות]]. מסיבות פוליטיות, נמלט הנסיך של תביללי ומצא מקלט ב[[ממלכת הכוזרים]] בצפון [[הים הכספי]], איזוראזור שהיה חופשי משליטה מוסלמית. אבו- תביללי ליווה את הנסיך לממלכת הכוזרים ו[[טבילה לנצרות|הוטבל שם לנצרות]]. לאחר מכן עברו נרסס ואבו- תביללי ל[[אבחזיה]], שהייתה אף היא חופשית משליטה מוסלמית, ושם באבחזיה קיים בלהט חיים נוצריים של תפילות וסיגוף, כשהוא מכין את עצמו למשימה העתידית.
 
הנסיך נרסס ומפלגתו חזרו ל[[טביליסי]] בשנת [[782]]. אבו- תביללי, לא שעה לאזהרה כי חזרתו זו מסוכנת עבורו, וחזר אף הוא לטביליסי בעקבות נרסס. במשך שלוש שנים התוודה תביללי בחופשיות על אמונתו הנוצרית ברחובות טביליסי, כשהוא, מצד אחד מחזק את הנוצרים שסבלו בגלל אמונתם תחת השלטון המוסלמי, בדוגמה האישית שלו, ומצד שני עודד את [[המרת דת|התנצרותם]] של בני ארצו הערבים. סידרה של איומים ואזהרות שיככו את להיטותו. בשנת [[786]] הוא דווח כנוצרי כלפי שלטונות טביליסי, נעצר והוקע כמומר מהאסלאם. במשפטו הוא התוודה על אמונתו הנוצרית והושאר במאסר. ב-[[6 בינואר]] [[786]] הוצא להורג והפך ל[[קדוש מעונה]]. מסופר כי בדרכו ל[[הוצאה להורג]] הודה לאלוהיו על הפיכתו מצורתו הגשמית לגוף שמיימי, "הניחוח המתוק של מצוות ישו".
 
יואן סבניסדזה, סופר דתי גאורגי ובן זמנו של תביללי, גולל את חיי ה[[מרטיר]] ברומן [[הגיוגרפיה|הגיוגרפי]] בשם "מות הקדושים של אבו הקדוש" ("The Martyrdom of Saint Abo").
271,876

עריכות