אבן ישראל – הבדלי גרסאות

עם סיום הקמת חמש [[היציאה מן החומות|השכונות הראשונות מחוץ לחומה]] בירושלים בין השנים 1860-1874, החלה תנופת בנייה יהודית גדולה באזור שבו שוכן היום [[שוק מחנה יהודה]]. הריחוק מ[[העיר העתיקה]] הוזיל את הקרקעות באופן משמעותי, ואיפשר ליהודים לקנות שטחי אדמה רבים למטרות מגורים. בעקבות כך הקימו כמה ממנהיגי ירושלים חברה כלכלית לבניית בתים בשם 'אבן ישראל', וזו היתההייתה השכונה הראשונה שהקימו. בין ראשי החברה היו היזמים [[יוסף ריבלין]] ו[[יהושע ילין]] שהקימו בין היתר גם את [[נחלת שבעה]].

שכונת אבן ישראל היא [[שכונת חצר]] קלאסית, בה בתי השכונה מקיפים כמסגרת אטומה חצר פנימית. הגישה אל החצר הפנימית באבן ישראל היתההייתה דרך שני שערים שננעלו בלילות: האחד פנה לרחוב יפו, והשני - לרחוב [[אגריפס]], שנקרא אז בשם 'דרך [[דיר יאסין]]'. הכניסה אל בתי השכונה היתההייתה דרך החצר בלבד, וכך היו יושבי אבן ישראל מוגנים ו"מוקפים חומה", מחשש [[שודד]]ים וחיות מסוכנות. יש לזכור כי רוב יושבי השכונה יצאו מהעיר העתיקה, בה היו רגילים לחומה מקיפה ושערים הננעלים מידי לילה. מבנה כזה אפשר להם לחוש ביטחון.

למרות ריחוקה היחסי של השכונה מהעיר העתיקה ומהשכונות החלוציות שקדמו לה מחוץ לחומה, היתההייתה קרבתה לדרך הראשית - רחוב יפו - חשובה, והיא משכה אליה מתיישבים רבים. הקרבה לדרך הראשית אפשרה ניידות טובה יותר, גישה מהירה יחסית לעיר העתיקה, וביטחון גדול יותר, מאשר שכונת סְפר מרוחקת. החוקר והגיאוגרף [[אברהם משה לונץ]], שאף התגורר בשכונה משך שנים רבות, מנה בה בשנת 1898 לא פחות מ-126 בעלי בתים.

בין הדמויות הצבעוניות שגרו בשכונה היתההייתה המיליונרית רבֶּקה לוי מ[[אנגליה]], שהתגוררה ב'גורד השחקים' הירושלמי הראשון הקיים בשכונה עד היום - מבנה בן שלוש קומות ומצופה בלוחות פח, השוכן בצפון החצר (הפח נועד לבידוד מפני קור). כן התגורר בשכונה זוג שנקרא "החותן והחותנת" – "החותן" היה איש גוץ קשה יום, שהדמות האהובה עליו ביותר היתההייתה החמור שלו, ששימש כסבָּל שליחויות. "החותנת" היתההייתה אשה עבת בשר ובעלת קול אדירים, ולכן שימשה כ"מערכת הכריזה" של שכונת אבן ישראל. לקראת כל אירוע היתההייתה הגברת עומדת באמצע החצר ופוצחת ב"אָלוֹס דִי אָבַשוֹ אִי אָלוֹס דִי אָרִיבָה" (ב[[לדינו]]: "שוכני מָטה ושוכני מעלה") ואחר כך ממשיכה ב"בשם החותן והחותנת אני מזמינה אתכם ל..." וכאן הגיע תיאור האירוע, שיכול היה להיות [[ברית מילה]] ואפילו [[הלוויה]]. בשל דבקותה בנוסח הקבוע זכו היא ובעלה בתוארם המוזר. הסופר יעקב יהושע (אביו של [[א.ב. יהושע]]) גר באבן ישראל בילדותו, והוא מביא סיפור מעשה משעשע שאירע בשכונה ל[[שידוך (יהדות)|שדכן]] חכם יעקב קָסְטִיל:

מספרים כי האווירה בשכונה היתההייתה נעימה ועליזה, וכי אבן ישראל נודעה בססגוניותה ובעושר השפות והמטעמים שהיו בה. מאידך היה חודש בשנה בו גברו המתחים בין יושבי השכונה, והוא חודש [[אלול]]; בחודש זה משכימים הספרדים יוצאי עדות המזרח לאמירת [[סליחות]] (תפילות הנאמרות באישון לילה), בעוד שהאשכנזים קמים לסליחות רק בסוף החודש ובימים שבין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]]. ההמולה שליוותה את המשכימים לסליחות העירה גם את האשכנזים, ומספרים שמזל היה שבסופו של דבר הגיע יום כיפור, בו כולם סלחו לכולם...