האקסטזה של תרזה הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
תיקון קישור לדף פירושונים
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כנסייה; הכול ; תיאטרון;
שורה 3:
"'''האקסטזה של תרזה הקדושה'''" (ב[[איטלקית]]: '''L' Estasi di Santa Teresa d'Avila''') הוא כינויה של קבוצת [[פיסול|פסלים]] שיצר הפסל ה[[איטליה|איטלקי]] [[ג'ובאני לורנצו ברניני]] בין השנים [[1647]] - [[1652]]. היצירה נמצאת ב"קפלה קורנרו", בכנסיית [[סנטה מריה דלה ויטוריה]] ב[[רומא]] והיא נחשבת לאחת מיצירות ה[[בארוק]] הידועות ביותר.
 
את היצירה, שהעבודה עליה נמשכה כ-7 שנים, השלים ברניני בעזרת עוזרים אשר יצרו את הפרטים השונים על פי תוכניתו. ברניני עצמו יצר רק את דמותה של הקדושה הנמצאת במרכז היצירה. ברניני יצר את העבודה בזמן כהונתו של ה[[אפיפיור]] [[אינוקנטיוס העשירי]], תקופה שבה השתחרר ברניני מפטרונותם של משפחת ברבריני, שבשירותה עבד שנים רבות. כאן נשכר ברניני על ידי [[קרדינל]] פדריקו קורנרו (Federico Cornaro), לשם תכנון קברו ב[[קפלה]] שבכנסיהשבכנסייה. עלות בניית הקפלה הייתה כ-12,000 סקודו (scudo).
 
לפני תחילת העבודות הוצגה בקפלה סצנה של [[פאולוס]] הקדוש באקסטזה, אולם הקרדינל ביקש להחליף מעמד זה בחיזיון הקשור ל[[קדוש (נצרות)|קדושה]] ה[[ספרד|ספרדית]] ומנהיגת [[המסדר הכרמליתי]] [[תרזה מאווילה]] (Teresa of Ávila), שהוכרזה כקדושה בשנת [[1622]].
שורה 9:
ב[[אוטוביוגרפיה]] שחיברה, הידועה בשם "חייה של תרזה הקדושה של ישו" (הLa Vida de la Santa Madre Teresa de Jesús), תיארה תרזה חוויית "פילוח הלב" שחוותה, שבה נגלה אליה מלאך מחייך שניקב את ליבה בחנית. בחיבורה היא מתארת את תחושותיה בזמן המעמד: "כאב חודר זה הביא עמו עונג כה רב וכה עז, עד כי לא שאלתי אלא שלא יחדל ולא ייפסק... לא היה זה כאב גופני, אלא כאב רוחני, אף שגם לגוף היה בו חלק, ואפילו חלק נכבד." <ref>התרגום מתוך: פיפר, דיויד ‬(עורך), '''אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול''', כתר, ירושלים, 1984, כרך ג' עמ' 190.</ref>
 
[[תמונה:Cornaro SM della Vittoria.jpg|ממוזער|שמאל|150px|בני משפחת קורנרו באחד מתאי התאטרוןהתיאטרון בקפלה]]
תיאור החיזיון בקפלה הוא מורכב ורב-ממדי. במרכז מופיעה תרזה, לובשת בגד העשוי קפלים מרובים, ולצידה מלאך המתואר כנער צעיר עטוי תלתלים, המחזיק חץ עשוי מתכת. שתי דמויות אלו מפוסלות בשיש לבן. פניה של תרזה מביעות שכרון חושים אקסטטי המועצם על ידי תיאור הבגד של תרזה, המבודד אותה מן הסביבה, משקף ומעצים את התיאור החושי שלה. [[היינריך ולפלין]], בתארו את בגדה של תרזה, מוצא כי "המלבוש מעוצב בדרך ששום ניתוח קווי אינו יכול לו. הקו מבצבץ זעיר-שם זעיר-שם, אבל כהרף-עין. אין כאן שום דבר מוצק ונתפש; הכלהכול שרוי בתנועה, מתחלף תמיד". <ref>ולפלין, היינריך, '''מושגי יסוד בתולדות האמנות''', מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 109.</ref> מאחורי הדמויות הרכיב ברניני סדרה של קרני אור עשויות [[ברונזה]] מוזהבת. ברניני העצים אפקט זה על ידי חלון שהציב בראש הקפלה, המציף את העבודה באור ממשי, בנוסף על האור ה[[אלגוריה|אלגורי]].
 
החיזיון של תרזה מוצג במעין בימת תיאטרון. משני עבריו מצויים [[עמוד|עמודי]] [[שיש]] ירקרקים, בעלי כותרת בסגנון [[הסדר הקורינתי|קורינתי]]. עמודים אלו נושאים [[גמלון]] שבור העמוס ב[[תבליט|תבליטים]] ובקישוטים אחרים. משני צידיו של החיזיון עוצבו שני תאי תיאטרון ובהם צופים המתבוננים במחזה האלוהי. הדמויות, בני משפחת קורנרו, מתוארות בתבליט [[נטורליזם (אמנות)|נטורליסטיות]] בבגדים בני התקופה. ברקע דמויות אלו תכנן ברניני חלל אדריכלי [[פרספקטיבה|פרספקטיבי]], המעניק למתבונן הניצב במרכז היצירה, אשליה של חלל גדול יותר. גם בעיצוב פריטים אחרים השתמש ברניני באשליות שונות שנועדו להרחיב את תחושת החלל בקפלה.