מנחם מורשת – הבדלי גרסאות

מנחם מורשת נולד ב[[פולין]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1935]]. היה מדריך בתנועת [[בני עקיבא]] עשרות שנים ובמקביל לימד עשור בבית ספר יסודי ולאחר מכן עשור בבית ספר תיכון. את חוק לימודיו לתואר הראשון והשני, אותו סיים בשנת תשכ"ד, עשה באוניברסיטת בר אילן, נושא עבודת המאסטר שלו היה: "[[הרמב"ן]] כבלשןכ[[בלשן]]: על פי פירושו לתורה". עשה [[דוקטורט]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] תחת הדרכתו של [[פרופסור]] [[יחזקאל קוטשר]]. נושא הדיסרטציה שלו היה: "[[לקסיקון]] הפועל שנתחדש בלשון ה[[תנאים]]", והוא יצא לאחר מותו בשנת תשמ"א בתור ספר.

עיקר חיבוריו המדעיים נסובו על [[לשון חכמים]], זאת בהשפעת מורו קוטשר, שזאת הייתה מומחיותו. עיקר עבודתו עסקה ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] וב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]], אולם הוא חקר גם את המדרשה[[מדרש]] ואת הביטויים מלשון [[חז"ל]] ומשפת ה[[מקרא]].

* '''ללשונן של הברייתותה[[ברייתא|ברייתות]] העבריות בבבלי'''/ מנחם מורשת. רמת גן: האוניברסיטה בר אילן, תשל"ב-תשל"ד.