ריינהרדט קייזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הכול ; היעדר;
שורה 8:
בשנת 1694 התמנה קייזר למלחין החצר אצל הדוכס מבראונשווייג-וולפנביטל, אף כי סביר להניח, שהגיע לחצר הדוכס עוד בשנת 1692 ללמוד את האופרות המהוללות שלה, שהוצגו שם מאז 1691, כשהעירייה בנתה [[בית אופרה]] בן 1,200 מושבים. קייזר העלה שם את האופרה הראשונה שלו, "פרוקריס וצפאלוס". באותה שנה הוצגה האופרה שלו "באזיליוס" בהמבורג והתקבלה, לדברי ה[[מוזיקולוג]] [[יוהן מאתזון]], "בהצלחה רבה ובתשואות."
 
הייתה זו תקופה פוריה לקייזר, שחיבר לא רק אופרות, אלא גם [[אריה (מוזיקה)|אריות]], דואטים, [[קנטטה|קנטטות]], סרנדות, [[מוזיקה]] [[כנסייה|כנסייתית]] ו[[אורטוריה|אורטוריות]] גדולות ומוזיקת רקע - הכלהכול לשימוש הנהגת העיר.
 
בסביבות 1697 השתקע בקביעות בהמבורג והיה למלחין הראשי ב"גנסמרקטאופר" עתיר המוניטין (שנבנה מאז מחדש וכיום הוא [[האופרה של המבורג]] בהמבורג משנת 1697 עד 1717. משנת 1705 עד 1709 שינה קייזר את דמות האופרה ממוסד ציבורי לישות מסחרית, עם שתיים או שלוש הצגות בשבוע, בניגוד לאופרות שנועדו לאצולה בלבד.
 
בשנת 1718, כשהאופרה של המבורג עברה מן העולם, עזב קייזר את המבורג לחפש תעסוקה אחרת. הוא שהה ב[[תורינגיה]] ומשם המשיך ל[[שטוטגרט]]. מתקופה זו שרדו שלושה כתבי יד של[[סונאטה|טריו סונאטות]] ל[[חליל]], [[כינור]] ובסו קונטינואו. בקיץ 1721 חזר להמבורג, אבל כעבור שבועות ספורים יצא בחיפזון ל[[קופנהגן]] עם להקת אופרה המבורגית, כנראה בגלל השפעתו הגוברת של טלמן, שמועצת העיר שכרה לעבודה בהעדרובהיעדרו של קייזר. בין 1721 ל-1727 נסע קייזר הלוך ושוב בין המבורג לקופנהגן, שם ניךתן לו תואר הממונה על המוזיקה בקפלה ה[[דנית]] המלכותית.
 
אחרי התפרקות להקת האופרה, חזר קייזר עוד פעם להמבורג, אבל תמורות באופני הפעולה שם הקשו עליו לשחזר את הצלחות העבר. שלוש אופרות מן התקופה שבין 1722 ל-1734 קיימות כיום. קשריו האישיים עם טלמן נשארו טובים וטלמן הכניס לתוכנית כמה הפקות של אופרות מאת קייזר.