הבדלים בין גרסאות בדף "שדה קלט"

אין שינוי בגודל ,  לפני 12 שנים
מ
בוט החלפות: דוגמה; מצוין; ממדי; ייתכן;
(עריכת הפתיח ואידך זיל גמור)
מ (בוט החלפות: דוגמה; מצוין; ממדי; ייתכן;)
ארגון שדות הקלט של תאי גנגליון המורכבים מהקלט המתקבל מתאי קנה ותאי מדוך רבים, מספק דרך לגילוי [[ניגוד]] (contrast) בעצם, ובכך לגילוי גבולות הקצה של עצמים, שהוא השלב הראשון בראיית עצמים בסדרה של שלבי עיבוד שהמשכם במרכזי ראייה שונים במוח. כל אחד משדות הקלט מאורגן בצורה של דסקה מרכזית, הקרויה "מרכז", וסביבה טבעת משותפת-מרכז, הקרויה "היקף". כל אחד מאזורים אלה מגיב בצורה הפוכה לאור. לדוגמה, אור ב"מרכז" עשוי להגדיל את קצב הירי של תא גנגליון מסוים, בעוד שאור ב"היקף" יקטין אותו. הסיבה לכך היא שאזור ה"היקף" פועל בצורה [[אנטגוניזם|אנטגוניסטית]] לאזור ה"מרכז".
 
הדוגמאהדוגמה הבאה ממחישה פעולה אנטגוניסטית זו של ה"היקף". כאשר אור פוגע בתא קנה שנמצא באזור מרכז שדה הקלט של תא הגנגליון, תא הגנגליון מעורר, כתוצאה מהשלבים הבאים:
 
:א. האור גורם לירידה במתח שעל קרומית תא הקנה ([[היפרפולריזציה]]) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא ב[[מסלול איתות|שרשרת האיתות]] - תא דו-קוטבי היא השפעה מעכבת – כלומר, פחות עיכוב של התא הדו-קוטבי.
:ג. הגדלת העירור של תא גנגליון (דפולריזציה) מגדילה את המתח שעל קרומית התא שלו, וקצב הירי (קצב יצירת פוטנציאלי פעולה) שלו גובר.
 
נתייחס עתה למצב בו אור פוגע, לדוגמאלדוגמה, בתא קנה שנמצא באזור היקף שדה הקלט של תא הגנגליון. במקרה כזה תא הגנגליון מעוכב, כתוצאה מהשלבים הבאים:
 
:א. האור גורם לירידה במתח שעל קרומית תא הקנה (היפרפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא בשרשרת האיתות – תא אופקי היא השפעה מעוררת – כלומר, פחות עירור של התא האופקי. דוגמאדוגמה מצויינתמצוינת לתלות של פעולת הטרנסמיטור בתא המקבל (ב[[קולטן]] שלו) – כלומר אותו טרנסמיטור יכול לפעול בצורה הפוכה על תאים שונים או על סוגים שונים של אותו תא.
:ב. הקטנת העירור על תא אופקי מקטינה את המתח שעל קרומית התא שלו (דפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר פחות נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא במסלול האיתות – תא קנה שנמצא באזור מרכז שדה הקלט היא השפעה מעכבת – כלומר, פחות עיכוב של תא הקנה.
:ג. הקטנת העיכוב על תא קנה באזור מרכז שדה הקלט מגדילה את המתח שעל קרומית התא שלו (דפולריזציה) וכתוצאה מכך התא משחרר יותר נוירוטרנסמיטורים שהשפעתם על התא הבא במסלול האיתות – תא דו-קוטבי היא השפעה מעכבת – כלומר, יותר עיכוב של התא הדו-קוטבי.
 
===ארגון שדות הקלט בקליפת המוח הראייתית===
שדות הקלט של התאים בקליפה הראייתית גדולים יותר וגם הדרישות שלהם מאות הגירוי מורכבות יותר בהשוואה לתאי גרעין הברך הצידי, כפי שיובהר להלן. הובל ווויזל [למשל, הובל, 1963] סיווגו את שדות הקלט של תאים בקליפה הראייתית לתאים פשוטים, תאים מורכבים ותאים מורכבים-ביותר (hyper-complex cells). צורתם של שדות הקלט של תא פשוט הינה מוארכת, לדוגמאלדוגמה, עם אזור אובלי מרכזי מעורר וסביבו אזור מעכב, או שהיא בקירוב מלבנית, עם צלע אחת ארוכה מעוררת ושניה - מעכבת. דמויות העצם עבור שדות קלט אלה צריכות להיות בכיוון מוגדר על-מנת לעורר את התא (כלומר מימדיםממדים שונים בעצם מעוררים במידה שונה). עבור שדות הקלט של תא מורכב, יתכןייתכן ויהיה צורך בהזזתו בכיוון מסוים של העצם (או פס אור) המכוון נכון על-מנת לעורר את התא. עבור שדות הקלט של תאים מורכבים-ביותר, יתכןייתכן גם שידרש שפס האור יהיה באורך מסוים. בסיכום, ברמת התא המורכב ביותר, ישנם שלושה פרמטרים כנראה, שמשפיעים על עירור התא: מימד, תנועה וגודל (אורך לגבי גוף צר כמו פס אור).
 
===ארגון שדות הקלט באזורי הראיה האקסטרסטרייטיים===
271,876

עריכות