שפות סלאביות דרומיות – הבדלי גרסאות

בולגרית ומקדונית קרובות מאדמאוד אחת לשניה עד כדי כך שלדעת בלשנים רבים הן שפה אחת וההפרדה ביניהן פוליטית בלבד; זוהי הדעה הרווחת בבולגריה. לשתי השפות תכונות דקדוקיות משותפות המיוחדות רק להן בכל מכל השפות הסלאביות: בשתי השפות האלה קיים תווית [[יידוע]] שנצמדת לסוף מילה - <span dir="ltr">-ът/-та</span> בבולגרית ו־<span dir="ltr">-от/-та</span> במקדונית. תכונה דומה קיימת ב[[ניבים צפון-רוסיים]], אך בכל שאר השפות הסלאביות אין תווית יידוע בכלל. כמו־כן, בשתי השפות האלה, להבדיל משאר השפות הסלאביות לא קיימות ב[[יחסה|יחסות שם]] וצורה של [[שם הפועל]]. שתי השפות נכתבות באלפבית קירילי, אך במקדונית נוספו לו כמה אותיות. לעתים קרובות נשמעת טענה, כי הדבר נעשה על־ידי שלטונות יוגוסלביה כדי לקרב את המקדונית התקנית באופן מלאכותי לסרבו-קרואטית ובכך לתת לגיטימציה לשליטתה של יוגוסלביה בחבל זה.

[[סרבו-קרואטית]] הוא שם כולל לשפות המדוברות בקרואטיה, בוסניה, סרביה ומונטנגרו. לכולן תכונות דקדוקיות זהות וההבדלים ביניהן מצויים בעיקר באוצר המילים ובהגיה של הצליל שהתפתח מהצליל הסלאבי העתיק שנכתב באות ѣ ("יאט") - e&rlm;, je&rlm; או ije&rlm;. למרות ההבדלים האלה, תושבי כל המדינות הללו מבינים אחד את השני רוב הזמן ללא צורך בתרגום ויש לשפות אלה תרבות משותפת של ספרות, קולנוע, מוזיקה וכיו"ב. בסרביה השפה הזו נכתבת באלפבית הקירילי והלטיני, בקרואטיה רק בלטיני ובבוסניה ומונטנגרו - בעיקר בלטיני, אך לעיתיםלעתים גם בקירילי. בתקופת יוגוסלביה הסוציאליסטית סרבו-קרואטית הייתה אחת השפות הרשמיות של המדינה (בנוסף לסלובנית ומקדונית) והשפה הנפוצה בה, אך עם פירוק יוגוסלביה, החל גם תהליך של התרחקות, לעתים מלאכותית, בין השפות.