חטיפת טיסה 847 של TWA – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nimrot (שיחה | תרומות)
תיקון
←‏אירועי החטיפה: המשך עריכה
שורה 1:
'''טיסה 847''' הייתה טיסה בינלאומית של חברת '''[[TWA]]''' שבמהלכה נחטף המטוס על ידי [[טרור|טרוריסטים]] מ"הארגון למדוכאי כדור הארץ", קבוצה הקשורה לארגון ה[[חיזבאללה]]. החטיפה החלה ביום שישי בבוקר, [[14 ביוני]] [[1985]], במהלך טיסה שאמורה הייתה להיות מ[[אתונה]] ל[[רומא]], ומשם ל[[לונדון]]. המטוס עם נוסעיו והצוות סבלו שלושה ימים של מעבר בין-יבשתי שבמהלכו נרצח צוללן מהצי האמריקאי. עשרות נוסעים הוחזקו כ[[בן ערובה|בני ערובה]] במשך שבועיים, עד ששוחררו בידי שוביהם.
 
==אירועימהלך החטיפה==
 
המטוס מדגם [[בואינג 727]], מספר N64339, המריא בשעה 10:10 מאתונה כשהוא נושא עליו 153 נוסעים ואנשי צוות, ה[[טייס]] היה קפטן ג'ון טסטרייק, ובצוות היו [[מהנדס טיסה|מהנדס הטיסה]] בנג'מין צימרמן, טייס המשנה פיליפ מרסקה וה[[דיילת]] [[אולי דריקסון]].
 
זמן קצר לאחר ההמראה, המטוסהשתלטו עברעל לפיקודם שלהמטוס שני החוטפים הלבנוניםה[[לבנון|לבנונים]], שהצליחו להבריח למטוס [[אקדח]]ים ו[[רימון יד|רימוני-יד]] למרות אבטחת שדה התעופה באתונה. מי שיועד להיות חוטף שלישי, עלי עטוה, נפללא מהמטוסהורשה לעלות על המטוס ונעצר מאוחר יותר ביוון.
 
===לביירות, ומשם לאלג'יר===
המטוס הוסט לעבר [[המזרח התיכון]], ותחנתו הראשונה היתה נמל התעופה של [[ביירות]], שם שהו מספר שעות. בתמורה לתידלוק המטוס הורשו 19 נוסעים לעזוב . אחר הצהריים המשיך המטוס לכיוון [[אלג'יר]] שבצפון אפריקה, שם שוחררו 20 נוסעים במהלך עצירהחניה של 5חמש שעות, לפני שחזר לביירות בליל שישי.
 
המטוס הוסט לעבר המזרח התיכון, ועשה את עצירתו הראשונה למשך מספר שעות בנמל התעופה של ביירות, שם הורשו 19 נוסעים לעזוב בתמורה לתידלוק המטוס. באותה תקופה לבנון הייתה שרויה במלחמת אזרחים, וביירות חולקה לאזורים שנשלטו ע"י מיליציות שונות.
 
אחר הצהריים המשיך המטוס לכיוון [[אלג'יר]] שבצפון אפריקה, שם שוחררו 20 נוסעים במהלך עצירה של 5 שעות, לפני שחזר לביירות בליל שישי.
 
===חזרה לביירות===
באותה תקופה לבנון הייתה שרויה במלחמת אזרחים, וביירות חולקה לאזורים שנשלטו ע"י מיליציות שונות. לנמל התעופה הבינלאומי של ביירות, שהוקף ע"י שכונות מוסלמיות שיעיות, לא הייתה אבטחה סדירה, ותושבים הגיעו אל מסלול ההמראה ללא הפרעה. במהלך העצירההשהיה, החוטפים זיהו החוטפים כי הנוסע רוברט שטאטהם הוא קצין מהצי האמריקאי. הם היכו איתו, ירו בו וזרקו אותו מהמטוס. שבעה נוסעים אמריקאים, בעלי שמות הנשמעים כשמות יהודיים, הורדו מהמטוס ונלקחו ע"י החיזבאללה, ולאחר מכן הוחזקו בביירות.
 
===שוב לאלג'יר, שובוחזרה לביירות===
לנמל התעופה הבינלאומי של ביירות, שהוקף ע"י שכונות מוסלמיות שיעיות, לא הייתה אבטחה סדירה, ותושבים הגיעו אל מסלול ההמראה ללא הפרעה. במהלך העצירה, החוטפים זיהו כי הנוסע רוברט שטאטהם הוא קצין מהצי האמריקאי. הם היכו איתו, ירו בו וזרקו אותו מהמטוס. שבעה נוסעים אמריקאים, בעלי שמות הנשמעים כשמות יהודיים, הורדו מהמטוס ונלקחו ע"י החיזבאללה, ולאחר מכן הוחזקו בביירות.
 
===שוב לאלג'יר, שוב לביירות===
 
כתריסר חמושים הצטרפו לחוטפים לפני שהמטוס חזר לאלג'יר ביום שבת, 15 ביוני, שם שוחררו עוד 65 נוסעים. המטוס חזר לביירות בפעם השלישית, נחת בשבת אחר הצהריים, 16 ביוני, ונשאר שם.
 
דרישות החוטפים כללו:
 
* שחרור כל 766 השיעים[[שיעים]] הלבנוניםלבנונים שהועברו לישראל, בנוסף לנסיגת [[ישראל]] מלבנון;
* גינוי בינלאומי של פעולות [[צה"ל]] ב[[דרום לבנון]];
* גינוי פעולות [[ארצות הברית]] במזרח התיכון;
* גינוי פיצוץ מכוניתו של ביר אל-עבאד בביירות ב [[8 למרץבמרץ]] [[1985]] בו נהרגו 80 בני אדם1985אדם. שמועות בביירות טוענות שלארגון ה [[CIA]] האמריקאי יש קשר לפיצוץ המכונית.
 
ממשלת יוון שיחררה את עלי עטוה בתמורה לשיחרור שמונה אזרחים יוונים, כולל זמר הפופ היווני [[דמיס רוסוס]].
 
כבר בשעות אחר הצהריים של יום שני, 17 ביוני, הועברו רוב הנוסעים הועברו מהמטוס למקום מאובטח. 40 בני הערובה האחרים הוחזרו ע"י [[נביה ברי]], ראש מיליציית אמל, דאז שר המשפטים דאז בקבינט הלבנוני. בן ערובה אחד שוחרר כשהתגלו אצלו בעיות לב. 39 הנוסעים האחרים נשארו בשבי עד ה 30 ביוני, כשבתאריךבמועד זה נלקחו ל[[סוריה]]. מסוריה הועברו בני הערובה באמצעות מטוס של חיל האויר האמריקאי למערב גרמניה. במהלך השבועות הבאים, ישראל שיחררה מעל 700 אסירים שיעים, והצהירה ששיחרור האסירים לא קשור לחטיפה.
 
==לאחר החטיפה==