טיוטה:שילוב הלכה ואגדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קט' כפול
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
אולם למרות דברים אלו ניתן למצוא מקורות שונים בהם האגדה משמשת כבסיס לקביעת הלכה; כאשר ה[[פוסק|פוסקים]] מצטטים אגדות ומתבססים עליהם בקביעת ההלכה. קביעת הלכה זו לעתים מובאת ללא צידוק כלשהו, ולעתים מצורף לדיון ההלכתי טיון כלשהו, כגון הטיעון שהאגדה המובאת אינה אגדה, אלא מעשה ממשי<ref>עיין לדוגמה בדבריו של הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] ב'''תורה תמימה''' "ואפשר להביא קצת ראיה שמחויב בזה להכניס עצמו בספק סכנה מאגדה דברכות ל"ג.. ופשוט דלא שייך בזה אין למדין מן האגדות אחרי שזה מעשה שהיה" (ויקרא יט).</ref>.
בעקבות דברים אלו הורחבה הכנסת האגדה לתוך תחומה של ההלכה; ומתקיימות דעות שכאשר הלימוד מהאגדה אינו עומד בסתירה לחלק ההלכתי ניתן ללמוד ממנו ולסמוך עליו<ref>אנציקלופדיה תלמודית, אגדה, כרך א, עמ' קלב.</ref> גישות קיצוניות יותר טענו ש-"סברא בלבד יכולים ללמוד מאגדות גם במקום שיש סתירה מחלק ההלכה.." [http://books.chabadlibrary.org/admur/toyras_menachem/kerech02/18.htm#_ftnref018_010].
יש לציין שפרשנים ופוסקים שונים התנגדו נחרצות לכל שילוב של האגדה בתוך תחומי ההלכה. כך, למשל, התנגד הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] לשילוב זה, וקרא לו [[כלאיים]], בעוד אביו - [[הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] - תמך בחיבור הלכה ואגדה וקרא לעסוק בשילובם.
 
==לקריאה נוספת==