דקדוק אוניברסלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Omergold (שיחה | תרומות)
מ תיקון והוספת קישורים
שורה 7:
===תכונות של רכישת שפת אם על-ידי ילדים===
 
התימוך העיקרי לתאורית הדקדוק האוניברסלי נעוץ במאפיינים הייחודיים של רכישת [[שפת אם]] אצל ילדים. ילדים לומדים את שפת אמם מהר ובקלות יחסית, וכמעט אין אדם (שגדל בחברת בני אדם אחרים) שאינו דובר לפחות שפה אחת. הלימוד אינו תהליך פשוט של חיקוי: ילדים מסוגלים לייצר משפטים שלא שמעו מעולם - והם מסוגלים לבחור לייצר בעיקר משפטים נכונים-דקדוקית. בתום תהליך רכישת השפה, כל הילדים שגדלו באותה סביבה מדברים שפה כמעט זהה. היכולת לרכוש שפה בקלות אינה מוגבלת לשפה אחת: ילדים יכולים להיות דו-לשוניים אם יילמדו את שתי השפות בגיל צעיר. עם זאת, היכולת הזאת נפגמת או נעלמת לחלוטין בגיל הילדות המאוחר או בגיל ההתבגרות המוקדם, ותהליך לימוד שפה לאחר גיל זה הוא קשה הרבה יותר ובדרך-כלל אינו מגיע לאותה הצלחה. כל אלה רומזים כלעל מנגנון מולד כלשהו המאפשר את רכישת השפה.
 
'''הטיעון (הלוגי) בדבר עוני הגרוי''' (אנגלית: The Argument from Poverty of Stimulus), שהעלה חומסקי, הוא ניסוח לוגי-טכני של אספקט אחד של רכישת שפה על-ידי ילדים. כאשר ילד רוכש שפה, זמינה לו כמות רבה יחסית של מבעים חוקיים בשפה - בעיקר משפטים שביטאו מבוגרים בסביבתו. משפטים אלה נקראים ''דוגמאות חיוביות'' או ''קלט חיובי''. עם זאת, כמעט לא זמינות לו דוגמאות של מה שאינו בשפה - לדוגמה, הוא כמעט אינו שומע משפטים שלגביהם נאמר לו שהם טעויות. למעשה, המחקר מראה, שגם כאשר מידע כזה זמין לילדים (לדוגמה, כאשר הורים מתקנים משפטים של ילדים), הם נוטים להתעלם ממנו. לפי הטיעון הלוגי של עוני הגרוי, אי אפשר ללמוד שפה, כלומר להיות מסוגל לשפוט אילו משפטים תקינים בה ואילו אינם תקינים, באמצעות קלט חיובי בלבד, אלא אם כן קיימת מראש מערכת חוקים המכתיבה את מגבלות השפה.