היסטוריה של התיאטרון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש עוד המון עבודה
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
ה[[תיאטרון]] התפתח ב[[יוון העתיקה]]. בבסיסו של התיאטרון עמד [[פולחן]] דתי, שדומה לו התקיים בכל רחבי העולם העתיק, אולם ביוון התרחש השינוי שהפך את הפולחן הרגיל למה שאנו מכירים כיום כתיאטרון.
 
'''ההיסטוריה של התיאטרון''' היא למעשה של העלאת מחזות על הבימה. המונח "תיאטרון" מגיע מן המונח ה[[יוונית עתיקה|יווני]] "θέατρον" (שמשמעותו במה או תיאטרון; ונובע מן השורש "θεάομαι" תֶ‏אַא‏וֹ‏מָ‏אי, "להסתכל").
== רקע ==
 
למרות ששורשי התיאטרון העברי במסורת התיאוטרונית המערבית, קיימת מורשת תיאטרון גם באזורים אחרים בעולם, אשר התפתחה במקביל, ולעיתים קודם להתפתחות התיאטרון במערב: בייחוד ראויה לציון המסורת התיאטרונית של [[התיאטרון בהודו העתיקה]] (שהתפתח ללא קשר לתרבות היוונית); ושל [[אופרה סינית|האופרה הסינית]].
הסברה הרווחת ביותר היום באשר למקורות התיאטרון הועלתה לראשונה על ידי סר [[ג'יימס פריזר]], אנתרופולוג בן המאה ה-19.
 
== התיאטרון האירופאי ==
טענתו, כי התיאטרון נולד מטקסים פולחניים, התבססה על הסברה כי שלבי ההתפתחות של כל התרבויות זהים וכי ניתן ללמוד מחברות פרמטיביות (כפי שנחקרו במאה ה-19) על מקורות התיאטרון הקדום. התהליך אותו תיאר היה כדלקמן:<br />
 
בתחילה התוודע האדם לכוחות הנראים לו כשולטים באספקת המזון שלו ומרכיבים אחרים החיוניים לקיומו. הואיל ולא הבין את פעילותם של כוחות הטבע ייחסם לפעילותם של כוחות [[על טבעי|על טבעיים]]. לאחר מכן התחיל לחפש אמצעים פולחניים על מנת לזכות באהדתם של כוחות אלה (ידוע לנו כי כך אכן נהגו היוונים). לאחר זמן נדמה היה לו כי קיים קשר בין פעולותיו לתוצאה שביקש. בשלב הבא הוא שב וביצע את אותן הפעולות, שיכלל אותן ומיסד אותן כ[[טקס]]. בשלב זה בוצע הטקס על ידי הקבוצה כולה כאשר ה"קהל" הוא הכוח העל טבעי.
ה[[תיאטרון]] המערבי התפתח ב[[יוון העתיקה]]. בבסיסו של התיאטרון עמד [[פולחן]] דתי, שדומה לו התקיים בכל רחבי העולם העתיק, אולם ביוון התרחש השינוי שהפך את הפולחן הרגיל למה שאנו מכירים כיום כתיאטרון.הסברה הרווחת ביותר היום באשר למקורות התיאטרון הועלתה לראשונה על ידי סר [[ג'יימס פריזר]], אנתרופולוג בן המאה ה-19.
 
בתחילהטענתו, התוודעכי האדםהתיאטרון לכוחותנולד הנראיםמטקסים לופולחניים, כשולטיםהתבססה באספקתעל המזוןהסברה שלוכי ומרכיביםשלבי אחריםההתפתחות החיונייםשל לקיומו.כל הואילהתרבויות ולאזהים הביןוכי אתניתן פעילותםללמוד שלמחברות פרמטיביות (כפי שנחקרו במאה ה-19) על מקורות התיאטרון הקדום. התהליך אותו תיאר כוחותהיה הטבעכדלקמן: ייחסם לפעילותם של כוחות [[על טבעי|על טבעיים]]. לאחר מכן התחיל לחפש אמצעים פולחניים על מנת לזכות באהדתם של כוחות אלה (ידוע לנו כי כך אכן נהגו היוונים). לאחר זמן נדמה היה לו כי קיים קשר בין פעולותיו לתוצאה שביקש. בשלב הבא הוא שב וביצע את אותן הפעולות, שיכלל אותן ומיסד אותן כ[[טקס]]. בשלב זה בוצע הטקס על ידי הקבוצה כולה כאשר ה"קהל" הוא הכוח העל טבעי.
 
בנקודה זו הופיעו בדרך כלל סיפורים [[מיתולוגיה|מיתיים]] הבאים להסביר או להאדיר את הטקסים. לעתים מופיעים במיתוסים נציגים של הכוחות העל טבעיים לכבודם נערך הטקס ועליהם הוא אמור להשפיע. במקרה כזה עשויים שחקנים לגלם את הדמויות המיתיות במסגרת הטקס ו/או החגיגות הנלוות. האנשה זו של דמויות על טבעיות היא סימן מובהק להתפתחות החוש הדרמטי.
שורה 15 ⟵ 17:
כאשר ניתן לשחק את המיתוסים ולהציגם בצורה פשוטה של דרמה המנותקת מכל גורם טקסי זהו הצעד הראשון לקראת תיאטרון כפעילות ייחודית, ומכאן ואילך תופסים השיקולים ה[[אסתטיקה|אסתטיים]] ואחרים את מקומם של השיקולים התועלתיים או הדתיים של הטקס.
 
=== ההתפתחות ביוון העתיקה ===
{{הפניה לערך מורחב|התיאטרון ביוון העתיקה}}
במשך מאות שנים הוצגה הדרמה אך ורק בחגיגות לכבודו של [[דיוניסוס]], אל היין והפריון. המיתוסים של דיוניסוס קשורים למעגל החיים ולשינויים העונתיים: לידה, צמיחה, כמישה, מוות ולידה מחדש (דיוניסוס, בנו של זאוס מבת תמותה, נקרע לגזרים וקם לתחיה). פולחן דיוניסוס נועד בחלקו להבטיח את שובו של האביב ואת הפריון.<brכאל />היין יצג דיוניסוס גם רבים מן הכוחות הלא רציונליים בעולם ובפולחנו הייתה משום הכרה בתשוקותיו הבסיסיות של האדם.
כאל היין יצג דיוניסוס גם רבים מן הכוחות הלא רציונליים בעולם ובפולחנו הייתה משום הכרה בתשוקותיו הבסיסיות של האדם.
 
פולחן דיוניסוס הגיע ליוון מ[[אסיה הקטנה]] בערך במאה ה-13 לפנה"ס. במאה ה-7 או ה-8 כבר התקיימו תחרויות של זמרי מקהלה, של ריקודים ומזמורי הלל לאל. הדעה המקובלת היא ששירים אלו הושרו על ידי אנשים מחופשים ל[[סאטיר|סאטירים]] (יצורי תערובת דמוניים אשר מלווים את תהלוכת השיכורים של דיוניסוס ומשעשעים את האל בבדיחותיהם הגסות).
שורה 29 ⟵ 30:
 
הטרגדיה - זהו מחזה טרגי על גיבור שנלחם בכוחות עצומים ממנו שסופו הוא כישלון ומוות, אך הסוף של הטרגדיה הוא בעצם הניצחון שלו על הכוחות העצומים ממנו שברור שהוא לא יכול לנצח אותם.
 
 
== ראו גם ==
* [[ההיסטוריה של הבלט]]
* [[ההיסטוריה של האופרה]]
 
==קישורים חיצוניים==