ציור איטלקי ברנסאנס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
באמצע [[המאה ה-15]] ציור הפורטרטים החל להיות פופולרי משהיה לפני. בתחילה היו מציירים בעיקר פרופילים רשמיים, אך במהרה הציורים גדלו וכללו גם את חצי הגוף העליון. פטרוני האמנות שהזמינו ציורי קיר גדולים תוארו לעתים קרובות כאחת הדמויות בציור. ציור הפורטרטים הפך לנושא חשוב לציירי תקופת שיא הרנסאנס, כמו [[טיציאן]] [[רפאל|ורפאל]].
 
עם העלייה בפופולריות של פילוסופיית [[הומניזם|ההומניזם]] החדשה, האמנים השתמשו יותר ויותר בנושאים קלאסים, בעיקר ביצירות שהוזמנו במטרה לקשט את בתי האצולה. דוגמא טובה לכך היא היצירה [[הולדת ונוס]], של [[סנדרו בוטיצ'לי]], שהוזמנה על ידי משפחת מדיצ'י. ההומניזם השפיע גם על יצירות בעלות נושאים דתיים, כמו [[תקרת הקפלה הסיסטינית]] שצוירה על ידי מיכאלנג'לו. מוטיבים אחרים נלקחו מחיי היום יום, לעתים עם משמעות [[אלגוריה|אלגורית]], ובהדרגה החלו לצייר גם טבע דומם וסצנות דקורטיביות גרידא. לעתים צוירו אירועים היסטורים חשובים ופסטיבלים דתיים מקומיים. דמויות ואירועים היסטוריים תוארו בדרך כלל בדרך ששיקפה את אירועי התקופה. לעתים הדמויות ההיסטוריות היו בעצם דיוקנאות של אנשים מאותה התקופה.
 
בכל המוטיבים הללו, וביצירותיהם של כמעט כל ציירי הרנסאנס, ניתן לראות התפתחות של טכניקות חדשות: ההתבוננות בטבע, לימוד [[אנטומיה]], לימוד טבעו של האור, וכן לימוד הפרספפקטיבה.
 
[[קטגוריה:הרנסאנס]]