הבדלים בין גרסאות בדף "גזרה (דקדוק)"

נוספו 114 בתים ,  לפני 13 שנים
קישורים פנימיים
מ
(קישורים פנימיים)
ב[[דקדוק]] של [[שפות שמיות|השפות השמיות]], המונח '''גִזרה''' מתייחס לקבוצהל[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]] של [[שורש (שפות שמיות)|שורשים]] שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים. בניסוח אחר, הגזרות הן שורה של כללי-משנה (minor rules) להטיית [[פועל|פעלים]] ו[[שם עצם|שמות עצם]]. הגזרות הן דוגמה מובהקת לתופעה מורפו-פונמית, כלומר לתופעה שבה מאפיינים [[פונטיקה|פונטיים]] ו[[פונולוגיה|פונולוגיים]] (תורת ההגה) משפיעים על ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] (תורת הצורות).
 
ב[[בלשנות]] השמית מקובל לתאר את ה[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] של השפות השמיות כמתבססת על [[מורפמה|מורפמות]] מופשטות (צורנים) המכונות [[שורש (שפות שמיות)|שורשים]]. על פי התאוריה הזו, שורש טיפוסי הוא בן שלושה יסודות, והוא משתלב במערכת נוספת של מורפמות המכונות [[בניין (שפה)|בניינים]] או [[משקל (בלשנות)|משקלים]] ליצירת מילים. ברוב השורשים שלושת יסודות השורש הם שלושה [[עיצור|עיצורים]]; הגזרות הן קבוצות השורשים שבהם לאחד או יותר משלושת העיצורים יש מאפיינים חריגים, או שבכלל אין בהם שלושה עיצורים.
 
בדרך כלל מתארים את היווצרות הגזרות בשני תהליכים מקבילים: בתהליך אחד הפכו שורשים שלשיים רגילים לשורשים "חלשים" בגלל תהליכים [[פונטיקה|פונטיים]] ו[[פונולוגיה|פונולוגיים]] שחלו באחד מעיצורי השורש. תהליך זה מאפיין למשל את השורשים שבהם העיצורים [[נ]] או [[י]]; למשל, הפועל נָסַע בזמן עתיד היה אמור להיות *יִנְסַע (כמו יִלְבַּש), אבל בעיצור נ חלה [[הידמות]] לעיצור [[ס]] שאחריו ונוצרה הצורה יִסַּע. בתהליך שני הפכו שורשים שמלכתחילה היו, לפי ההשערהה[[השערה (מדע)|השערה]] הרווחת, דו-עיצוריים, לשורשים במתכונת תלת-עיצורית, על-ידי הוספת עיצורים או [[תנועה (בלשנות)|תנועות]] לתוך השורש; למשל השורש ק"ם, שבו יש תנועה ארוכה (קָם, יָקוּם) במקום שבדרך כלל יש בו תנועה קצרה.
 
שתי קבוצות השורשים האלה מכונות "הגזרות" או "הפעלים העלולים" (מקור המונח "עלולים" מ[[ערבית]] במשמעות "חולים"), ואת מערכת הנטייה הרגילה של הפועל מכנים "[[גזרת השלמים]]". משייכים לגזרות גם את קבוצת השורשים שבה עיצור השורש השני זהה לעיצור השלישי; קבוצה זו מכונה "גזרת הכפולים". תיאור הגזרות ב[[עברית]] וב[[ערבית]] (ובעקבותיהן ביתר השפות השמיות) מתבסס על הבלשנות הערבית של ימי הביניים, ששימשה תשתית גם לבלשנות של [[מדקדקי העברית בימי הביניים]]. שמות הגזרות מתבססות על השורש פע"ל (בערבית: فعل), כל ש-פ' הפועל (פה"פ) היא האות הראשונה בשורש, ע' הפועל (עה"פ) היא האות השנייה בשורש, ו-ל' הפועל (לה"פ) היא האות השלישית בשורש. בבלשנות השמית המודרנית מקובל להשתמש גם בשורש קט"ל (בערבית قتل) עבור שמות המשקלים והגזרות, כיוון ששורש זה קיים (בחילופי ט-ת) בכל השפות השמיות וכיוון שאיננו מושפע מחילופי [[דגש קל|בגדכפ"ת]] ומתכונות [[עיצורים גרוניים|העיצורים הגרוניים]].
 
==רשימת הגזרות==