מלכות המשנה של הקווקז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8:
* [[1904]]-[[1917]] - (наместник)
 
הרשות נוסדה לאחר ש[[האימפריה הרוסית]] סיפחה את [[כארתלי-קאחתי]] לממלכה בעקבות [[חוזה גאורגייבסק]], בשנת [[1801]]. הגנרל, [[קארל קנורינג]], היה הנציב הראשון של הרשות, לאחר שהיה בעל התואר הרישמי של ראש המטה הכללי ב[[גאורגיה]] והמושל-גנרל של [[טביליסי]]. יחד עם סיפוח גאורגיה, הרחיבה רוסיה, בשנת [[1805]] את שליטתה ב[[ארמניה]], אזור [[נצרות|נוצרי]] שהיה חלק מ[[האימפריה הפרסית]]. גם מלך [[ממלכת אימרתי]], [[סולומון השני, מךמלך אימרתי|סולומון השני]] ביקש את חסותה של רוסיה כמו שליטים אחרים באזור, שחששו מהאימפריה הפרסית ו[[האימפריה העות'מאנית]], ובהמשך גם [[מלחמת קווקז|כפתה רוסיה את חסותה]] על נסיכויות נוספות באזור. כיבושים אלה כמו גם ניצחונות רוסיים במלחמות כנגד [[האימפריה העות'מאנית]] ו[[האימפריה הפרסית]] ביססו את את מעמדה של רוסיה בקווקז במשך כמאה השנים שלאחר מכן, עד לשנת [[1917]].
 
המפקדה של הרשות הייתה ב[[טביליסי]] [[גאורגיה]], והרשות שימשה בפועל כשגרירה של ארצה מול המדינות השכנות. ראש המטה הכללי, הכוחות המזוינים והסמכות האזרחית העליונה היו כפופים ישירות ל[[צאר]].