ברכת ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
ברוך אתה ה', בונה ירושלים.
 
==רקע היסטורי ומיקוםומשמעות הברכה==
ככל הנראה הנוסחנוסח הקדוםהברכה היההקדום כמודמה זהלזה של הספרדים, ואחריולאחר חורבן [[בית שניהמקדש שונההשני]] הפתיחו[[גלות ("ולירושליםיהדות)|גלות]] עירך[[עם ברחמיםישראל]], תשובשונה ותשכון" במקוםהפתיח מ"תשכון בתוך ירושלים עירך"), כדילנוסח שיתאיםהתואם למצביותר שלאת גלותהגלות והכמיהה לשיבה ל[[ארץ ישראל]] - "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון". לדברי [[חז"ל]], כתבו<ref>[[תלמוד בבלי]], [[מסכת (מגילה]], דף כט, עמוד א)</ref> שבכלכל מקום שבואליו עם ישראל גולה, - השכינה גולה עמהם., וכשעם ישראל ישוב לארץ ישראל, גם השכינה תשוב. רעיון זה בא לידי ביטוי בברכה זו.
 
==תוספת תפילת נחם==
ב[[תשעה באב]] מוסיפים את בברכה זו את [[תפילת נחם]]. מקורה של תפילת נחם הוא בירושלמי (ברכות ד, ג) למרות ששם מופיעה המילה 'רחם' במקום 'נחם'. לפי נוסח תימן זו לא תוספת אלא היא נאמרת במקום הברכה הרגילה. יש נוהגים לומר את תפילת נחם בכל שלוש התפילות של תשעה באב ([[תפילת ערבית]], [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת מנחה]]). כך נוהגים חלק מן ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] (היישוב הישן הספרדי בארץ ישראל, [[מצרים]], ה[[בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם|קהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם]] ועוד), וכך גם מנהג [[יהדות תימן|יהודי תימן]] ו[[יהדות איטליה|יהודי איטליה]]. לעומתם יש נוהגים לומר תוספת זו רק ב[[תפילת מנחה]] של תשעה באב. כך נוהגים ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]], וחלק מן הספרדים (בעיקר יוצאי [[צפון אפריקה]], [[יהדות גאורגיה|גאורגיה]], [[יהדות טורקיה|טורקיה]], [[חבל הבלקן|הבלקן]], וחלק מהספרדים ב[[מערב אירופה]], למעט ב[[אמסטרדם]]).
ב[[תשעה באב]] מוסיפים בברכת ירושלים את '''[[תפילת נחם]]'''. מקורה של תפילת נחם הוא ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], <ref>[[מסכת ברכות]], דף ד עמוד ג</ref> (למרות ששם מופיעה המילה 'רחם' במקום 'נחם').
 
לפי רוב נוסחי התפילה, תפילת נחם נאמרת לפני חתימת הברכה ("ברוך אתה..."), וכן חתימת הברכה הרגילה לא נאמרת אלא מוחלפת בחתימתה של תפילת נחם. לפי נוסח תימן לא מוסיפים את תפילת נחם לברכת ירושלים, אלא תפילת נחם נאמרת במקום הברכה הרגילה.
הרעיון של החזרת השכינה לירושלים מבוסס על דברי חז"ל (מגילה כט, א) שבכל מקום שישראל גולים, השכינה גולה עמהם, וממילא כשישראל ישובו גם השכינה תשוב.
 
ב[[תשעה באב]] מוסיפים את בברכה זו את [[תפילת נחם]]. מקורה של תפילת נחם הוא בירושלמי (ברכות ד, ג) למרות ששם מופיעה המילה 'רחם' במקום 'נחם'. לפי נוסח תימן זו לא תוספת אלא היא נאמרת במקום הברכה הרגילה. יש נוהגים לומר את תפילת נחם בכל שלוש התפילות של תשעה באב ([[תפילת ערבית]], [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת מנחה]]). כך נוהגים חלק מן ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] ([[היישוב הישן]] הספרדי בארץ ישראל, [[מצרים]], ה[[בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם|קהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם]] ועוד), וכך גם מנהג [[יהדות תימן|יהודי תימן]] ו[[יהדות איטליה|יהודי איטליה]]. לעומתם יש נוהגים לומר תוספת זו רק ב[[תפילת מנחה]] של תשעה באב. כך נוהגים ה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]], וחלק מן הספרדים (בעיקר יוצאי [[צפון אפריקה]], [[יהדות גאורגיה|גאורגיה]], [[יהדות טורקיה|טורקיה]], [[חבל הבלקן|הבלקן]], וחלק מהספרדים ב[[מערב אירופה]], למעט ב[[אמסטרדם]]).
 
== הערות שוליים ==
<references />
 
==קישורים חיצוניים==