ריתמיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''יוריתמיקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Eurhythmics''') היא גישה ל[[חינוך]] [[מוסיקה|מוסיקלי]] שהומצאה על ידי אמיל ז'אק-דאלקרוז. שיטה זו מפיקה תועלת מביטויי [[תנועה]] [[גוף|גופנית]] ו[[מקצב]]ים מוסיקליים על מנת לתגבר את העקרונות המשפיעים על ביצועי ה[[תלמיד]] ועל יכולותו לזכור את היסודות המוסיקליים.
 
זהו ביטויים של המקצבים הגופניים והמוסיקליים וכן של ה[[חוק]]ים הבסיסיים המשפיעים על [[ביצוע]]םביצועם. על ידי השתתפות ב[[משחק]]ים פשוטים, [[תרגיל]]יםתרגילים ו[[אלתור|אימפוריבזציות]], למדים התלמידים כיצד לשלב בין מוסיקה ותנועה, וזאת על מנת לפתח אחידות ריתמית בין ה[[עין]], ה[[אוזן]], ה[[גוף]] וה[[מוח]]. הגדרת היוריתמיקה עשויה להפוך מסובכת אף יותר - "מכל שיטות הלימוד המוסיקליות, גישת דאלקרוז היא ככל הנראה המעורפלת והקשה ביותר להגדרה. זאת משום שהיא חיה בתוך ה[[מורה|מורים]] עצמם, ולא ב[[ספר]]ים, [[שיר]]ים או חומרי-למידה מסוימים אחרים. ענפים, עקרונות ו[[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מסוימות יוצרים חוט מקשר בין הדאלקרוזיאנים, בעוד המורים עשויים להתבדל אחד מהשני במידה ניכרת, בתחומי העניין, ה[[מיומנות|מיומנויות]]המיומנויות ו[[סגנון|סגנונות]]וסגנונות ה[[הוראה]] שלהם".
 
המערכת-הלימודית הנודעת נבעה ישירות מתוך [[חוויה|חוויותיו]] של ז'אק-דאלקרוז בתור מורה ל[[תיאוריה מוסיקלית]] מוסיקלית ב[[קונסרבטוריון]] אשר שכן ב[[ז'נווה]], השניה בערי [[שוויצריה]] על-פי גודלן. הוא אף גילה כי תלמידיו לא היו מסוגלים להעריך חוקים מוסיקליים בלא כל [[הבנה]] של הניסיון המוסיקלי התואם להם. שיטתו עודדה את התלמידים לחוש את השינויים ב[[זמן]], ב[[חלל]] וב[[אנרגיה]] המתרחשים במוסיקה דרך גילוי באמצעות למידה.
 
כאשר ביוריתמיקה נעשה שימוש עם [[מנעד]] (על פי רוב בשימוש בעת הקראה ראשונה של שירה ואימון האוזן) על-ידי דלאקרוז הוא גילה כי דבר זה חידד את תפישת התלמידים את המוסיקה ואת יסודות הביצוע. דאלקרוז אף היה איש אלתור דגול. אשר על כן, פעמים רבות הוא עודד את תלמידיו להרגיש את המוסיקה שהוא אילתר בעזרת גופם כמו גם בשירה ובמשחק. דבר זה נודע ברבים בתור [[שיטה|שיטת]] דאלקרוז כפי שהיא מוכרת בימינו אנו.