קרלוס קלייבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BotMultichill (שיחה | תרומות) מ רובוט מוסיף: es:Carlos Kleiber |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
([[3 ביולי]] [[1930]] - [[13 ביולי]] [[2004]]) היה [[מנצח]] [[ארגנטינה|ארגנטינאי]] ממוצא [[אוסטריה|אוסטרי]].
הוא נולד בשם קרל לודוויג קלייבר ב[[ברלין]], בנו של המנצח [[אריך קלייבר]]. בשנת [[1935]] היגר הילד קרל ל[[בואנוס איירס]] עם אביו, שהתפטר ממשרתו ב[[האופרה של ברלין|אופרה של ברלין]] במחאה על מדיניות המפלגה ה[[נאצי|נאצית]] (וקרל היה לקרלוס). הוא הלחין, שר וניגן ב[[פסנתר]] ו[[טימפני]] כנער, ואביו, שהיה ער לכשרונותיו המוזיקליים, ניסה בכל זאת להניא אותו מקריירה מוזיקלית. הוא למד [[כימיה]] ב[[ציריך]], אבל תוך זמן קצר החליט להתמסר ל[[מוזיקה]] והמשיך בהשתלמות מוזיקלית בבואנוס איירס. הוא היה מנצח חזרות ב[[תיאטרון]] גרטנרפלאץ ב[[מינכן]] בשנת [[1952]] והתמנה לקאפלמייסטר בפוטסדם בשנת [[1954]]. בין [[1958]] ל-[[1964]] כיהן כקאפלמייסטר בדויטשה אופר אם ריין בדיסלדורף-דואיסברג, ואחר ב[[אופרה]] בציריך, משנת 1964 עד [[1966]]. בין 1966 ל-[[1973]] היה קאפלמייסטר ראשון ב[[שטוטגרט]], ומאז לא החזיק עוד בשום משרה קבועה. במהלך השנים הבאות נראה לעתים קרובות בדות של [[האופרה הממלכתית של בוואריה]] במינכן.
הופעתו הראשונה ב[[בריטניה]] הייתה בשנת 1966 בניצוח על "וויצק" של [[אלבן ברג]] ב[[פסטיבל אדינבורו]]. אביו ניצח על יצירה זו בהצגת הבכורה שלה בשנת [[1925]]. ב[[פסטיבל ביירוית]] ניצח לראשונה בשנת [[1974]], על "טריסטן ואיזולדה" של [[ריכרד וגנר|וגנר]]. הופעת הבכורה שלו ב[[ארצות הברית]] הייתה בשנת [[1978]] ב[[קונצרט]] שלא יישכח עם [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]], ובשנת [[1988]] הופיע עם ה[[מטרופוליטן אופרה]] ב"לה בוהם" של [[ג'אקומו פוצ'יני|פוצ'יני]], עם [[לוצ'אנו פאבארוטי]] ו[[מירלה פרני]] בתפקידים הראשיים. בשנת [[1989]], לאחר פרישת [[הרברט פון קאראיין]] מן [[הפילהרמונית של ברלין]], פנתה ההנהלה אל קלייבר בהצעה לתפוס את מקומו, אך הוא סירב.
קלייבר התרחק על פי רוב מעין הציבור. אחרי התפטרותו מן האופרה הממלכתית של בוואריה, פחתה תדירות הופעותיו
יותר ויותר, והוא מיעט בהקלטות. עם זאת, כמעט כל ההקלטות שעשה נחשבות למעולות, בייחוד הגרסאות שלו
סגנון ה[[ניצוח]] הייחודי של קלייבר הונצח ב[[וידאו]] בכמה וכמה הופעות: הסימפוניות הרביעית והשביעית של בטהובן עם [[תזמורת
קלייבר קבור ב[[סלובניה]] לצד אשתו סטאנקה ברזובאר, רקדנית [[באלט]], שמתה שבעה חודשים לפניו. השאיר אחריו בן - מרקו, ובת - ליליאן.
{{מיון רגיל:קלייבר, קרלוס}}
[[קטגוריה:מנצחים
[[קטגוריה:מוזיקאים ארגנטינאים
[[en:Carlos Kleiber]]
|